תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו
זהו מאמר דעה מאת עידן ד. מאמר דעה אינו אובייקטיבי. |
להלן תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו במסגרת החינוך הפרטי.
אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ | ||
-- תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, יט. |
בבית הספר תפתח כיתה א' בהיקף של 66 תלמידים, על פי דרישות המינימום של משרד החינוך (אפשר לפתוח עם פחות תלמידים לאחר תקדים בג"ץ בעניין, אבל בהנחה שמנסים לעמוד בדרישות הרישוי ללא תביעות מיוחדות).
בית הספר יכריז על פתיחתו שמונה חודשים לפני פתיחת שנת הלימודים הראשונה, דרך פרסום בעיתונות המקומית, באתר אינטרנט ובחוגי בית. בית הספר יחפש: 1. הורים לילדים העולים לכיתה א' 2. מורים המעוניינים לפתוח כיתה עצמאית בבית הספר
הקונספט להורים
להורים יוצג הקונספט הכללי בחוגי בית.
הקונספט: יוצגו בפניהם תוכניות לימוד שונות, שאת כולן ילמדו בבית הספר. לכל תוכנית, לצד פירוט התכנים והרעיונות עליהם היא מושתתת, יהיה מחנך אחראי שיסביר על התוכנית. בנוסף, לכל תוכנית יהיה שכר לימוד שונה, התלוי בתוכנית התקצוב של התוכנית המסויימת. על ההורים יהיה לבחור כמה מתוכניות הלימוד הנראות להם מעניינות ומושכות ולסדרן בסדר עדיפויות. לאחר מכן יתקשרו אליהם נציגי בית הספר, יודיעו להם לאיזו תוכנית הם התקבלו, וישלחו להם את המידע הדרוש לצורך התשלום לשנת הלימודים ולקראת פתיחתה.
למשל, הורה בעל אמצעים לבת העולה לכיתה א' יכול לתעדף תוכניות לימודים כך:
תוכנית א' – כיתה בה רק 5 בנות, 8 שעות ביום, יום שישי חופשי, 10,000 ש"ח.
תוכנית ב' – כיתה בה 10 בנים ובנות, 7 שעות ביום, יום שישי מלא, 8,700 ש"ח.
תוכנית ג' – כיתה בה 7 בנים ובנות, 8 שעות ביום, יום שישי חופשי, 7,000 ש"ח.
כמובן שלכל תוכנית הגיון פנימי שונה משלה, מחנכ/ת בעלת עקרונות שונים ודרכים שונות, ואלו ייכללו בתעדוף התוכניות.
הורה דל יותר באמצעים יתעדף תוכניות אחרות, למשל כך:
תוכנית ג' הנ"ל, 7,000 ש"ח.
תוכנית ד – כיתה בה 10 בנים ובנות, 5 שעות ביום, יום שישי מלא, 6,500 ש"ח.
תוכנית ב' הנ"ל, 8,700 ש"ח.
התעדוף השונה יבוא לידי ביטוי בקבלה ללימודים בסופו של דבר.
הקונספט למורים
למורים יוצג הקונספט כקונספט כלכלי. הם ישמשו כשכירים המפעילים תוכניות לימוד עצמאיות במסגרת בית הספר, ובעצם ינהלו את התוכניות באופן עצמאי.
תוכניות הלימוד
הם יתבקשו ליצור, עד מועד מסוים, תוכנית לימודים חד-שנתית לכיתה א', בעלת הגיון פנימי ועקרונות יסוד, תוכנית שתכלול בתוכה עד כמה שאפשר גם את תוכנית הליבה של משרד החינוך (על מנת לקבל תקצוב רחב יותר מ-55%). התוכניות תושפענה מאופי המורים ורעיונותיהם.
למשל, תוכניות שונות בעלות תכנים שונים:
תוכנית א': קריאה וחשבון בסיסיים, בתוספת קריאה חוויתית ומשחק בטבע.
תוכנית ב': קריאה וחשבון בסיסיים, בתוספת ספורט ואמנויות הגוף.
תוכנית ג': קריאה וחשבון בסיסיים, בתוספת העשרת יהדות והעשרה מוסיקלית.
כל תוכנית תכלול בתוכה גם הגדרת מינימום התלמידים הנדרש להפעלתה ומקסימום התלמידים שאותם היא יכולה להכיל.
על המורים יהיה לבנות תקציב המתאים לתוכנית הלימודים שהגישו. התקציב יסתמך על הכנסות מתקצוב משרד החינוך ותקצוב ההורים (התשלום כפי שיתומחר על ידי המורה). בטור ההוצאות יהיה על המורה להציב את כל ההוצאות השנתיות, הקבועות והחד פעמיות, ולכלול בתוכן גם תשלום קבוע לכל ילד על הוצאות המנהלה ותרומה בסכום מוגדר לקרן מלגות.
בתוך מסגרת התקציב יכללו גם הערכות להוצאות הבאות:
הוצאות הכרחיות - שכירת מרחבי הלימוד בית הספר.
הוצאות אפשריות: שכירת מורים נוספים למורה המחנך, רכישת חומרי לימוד ומדיה או שכירתם, דמי שימוש בספריית בית הספר, השתתפות בהזנת תלמידים וכו'.
על המורה לקבוע את מספר התלמידים המקסימלי והמינימלי שבו יפעיל את תוכנית הלימודים, על בסיס שיקולים תוכניים ותקציביים. במידה ולא יהיו מספיק נרשמים לתוכנית, התוכנית לא תיפתח, ובמידה ויהיה עודף, המורה יוכל לבחור אילו תלמידים יתקבלו. לא יתקיימו שינויים במחיר התוכנית לאחר הצגת התקציב.
פורמטים גלויים ובעלי כללים
למורים יוצגו פורמטים מתאימים להגשת ההצעות. תוכניות הלימודים יוגדרו על פי פורמט מחייב, וכך גם הצעת התקציב. במועד שיוגדר מראש, יגישו המורים המעוניינים בכך את הצעותיהם למנהל בית הספר. מנהל בית הספר יעבור על ההצעות, יאשר את תוכניות הלימודים על פי קריטריונים פתוחים יחסית, ויאשר את התקציב רק במידה והוא סביר ומאוזן (שורת הרווח בהצעת התקציב - הכנסות מינוס הוצאות - אינה אמורה להיות אפס, אלא מהווה את הרווח של המורה המחנך, דהיינו את משכורתו).
בחירת תוכניות הלימוד ותהליך המיון
לאחר מכן יתקיים יום פתוח, במסגרתו יציגו המורים את הצעותיהם להורים הנרשמים. ההצעות יועלו גם לאתר האינטרנט של בית הספר. בתום שבועיים ממועד היום הפתוח יתבקש כל הורה לשלוח לבית הספר שלושה מסמכים:
1. קורות חיים של ההורים והילד, כולל תיאור קצר של הילד, בצירוף תמונתו.
2. טופס בו מפורטות כ-10 תוכניות לימודים על פי סדר עדיפיויות.
3. חוזה שבו מתחייב ההורה בסנקציות מסויימות במידה וירצה לשנות את הרשמתו (להחליף כיתה, לעבור בית ספר).
בשלב זה, יתבצע מהלך המיון – כל מורה יקבל לידיו את קורות החיים של ההורים שבחרו בו בעדיפות ראשונה, ויבחר בתלמידים על פי המכסה שהוצבה לו. לאחר מכן הוא ישלח את העודפים בחזרה לבית הספר, שיעביר את המסמכים למורים בעדיפות השנייה שהרשמתם עדיין לא נסגרה, וחוזר חלילה. בסוף התהליך, שיכול להימשך כחודש, יהיו כמה מורים עם כיתות מלאות, ואחרים עם כיתות חלקיות. מורים אחרים, שלא יעמדו בתוכנית התקציבית, ויהיו להם נרשמים מעטים מדי, יוכלו לגייס תלמידים נוספים או שלא יוכלו לפתוח את הכיתה, ותלמידיהם יועברו לעדיפות הבאה שרשמו.
בסיום תהליך ההרשמה, כל הורה יקבל הודעה על הכיתה אליה התקבל ילדו, וברגע שהוא יאשר את הקבלה יועברו הרשימות באופן סופי לידי המורה.
בניית תוכנית הלימודים השנתית למעשה
כאן נכנס המורה המציע את ההצעה לתפקידו כמנהל הכיתה. עליו לבנות תוכנית לימודים על פי מערכת שעות ועל פי המרחבים הקיימים בבית הספר.
בבית הספר יהיו מרחבי לימוד רבים ומגוונים: כיתות בגדלים שונים, מגרשי משחקים, חדר מחשבים, חדר הרגעה, חדר טלויזיה, חדר ישיבות, שטח קרקע לחינוך חקלאי, ועוד. בנוסף, יהיה קיים מרחב אחד גדול ואקוסטי, שבו יהיו מחיצות קלות ונמוכות שיאפשרו חציצה מהירה ודינמית. על כל המרחבים הללו יתחרו המורים, בהתאם לתקציב הנתון בידם. יתקיים מכרז סגור (חסוי) על כל מרחב בכל שעת לימוד, מלבד על המרחב המרכזי הדינמי. כל מורה יגיש הצעת מחיר למרחב ולשעה שבהם הוא חפץ, ויזכה המורה שיגיש את ההצעה הגבוהה ביותר (בית הספר יגבה ממנו את הצעת המחיר שהגיש זה שהגיע במקום השני). גם לשימוש במרחב המרכזי הדינמי תהיה עלות, אלא שהיא תהיה אחידה וזולה יחסית.
לאחר מכן ייפתח לוח מודעות באתר האינטרנט של בית הספר, שבו יוכלו להימכר שעות מרחב וכן יוצעו שעות הוראה, תוכניות לימוד, ועוד. כך, מורה שפותח כיתה יכול להשיג מרחבים שלא זכה בהם במשא ומתן ישיר עם הזוכה, או להסתפק בשימוש במרחב פחות טוב. מורים יוכלו להציע את שירותיהם בהוראה בשעות מסויימות ובמקצועות מסויימים בלוח המודעות, ולמכור תוכניות לימוד לכיתות השונות.
לוח המודעות יהיה פתוח גם למורים מן החוץ שיהיו מעוניינים להציע את שירותיהם לכל המרבה במחיר. כך גם תיתכן השקעה של משקיעים מבחוץ המעוניינים, למשל, לפתוח ספרית השאלה או חדר הקרנת סרטים – יהיה עליהם לשכור מרחב מהנהלת בית הספר, לרכוש זכיון הפעלה, והם יוכלו לגבות כסף בעבור שימוש בשירותיהם או במרחב שלהם.
שנת הלימודים
מיד עם פתיחת החופש הגדול יקבל כל הורה מכתב ממנהל בית הספר, שאליו יצורף מכתב ממנהל הכיתה שאליה נרשם הילד, ביחד עם תוכנית התקציב השנתית של הכיתה, תוכנית הלימודים ומערכת השעות הצפויה.
ההורה יוכל, אם ירצה, לעקוב אחר מימוש תוכנית הלימודים דרך אתר הבית של בית הספר, שם יוקצה עמוד לכל תוכנית לימודים. הוא יוכל לפנות בתלונות ישירות למורה או להנהלת בית הספר. בסוף המחצית הראשונה הוא יוכל להשתתף במשוב למנהל תוכנית הלימודים, ויעניק לו ציונים בספרות והערכה מילולית.
לאחר שהמורים יקבלו את ההערכות החצי-שנתיות, הם יחלו בתהליך בניית תוכנית הלימודים לשנה הבאה. במועד שבו תפורסמנה תוכניות הלימודים לשנה הבאה, יוצגו גם ההערכות תוך דירוג של מורי בית הספר (גם על פי סיווגי הכיתות השונים – חתך גילאים, מספר תלמידים בכיתה, סכום התשלום החודשי ועוד).
בהתאם להערכות ולתוכניות הלימוד המוצגות, יוכלו ההורים להחליט לאיזה תוכנית לשלוח את ילדיהם בשנה הבאה.
מעוטי יכולת
בית הספר יגבה מכל תלמיד סכום מסויים שיוקצה לקרן מלגות. קרן המלגות תעניק, על פי קריטריונים כלכליים, מלגה של 75 אחוזים (למשל) מהתשלום הנוסף לתוכנית הלימוד הזולה ביותר. כך, היא תאפשר רק למי שמעוניין להשקיע במידת מה בחינוך ילדו להתקבל לבית הספר. ראו גם מאמר דעה מאת גרידג'י, נחלתו של מיעוט: לרוצים להשקיע בחינוך איכותי יש את היכולת לעבוד בעבור זה ולהשיג זאת.
מעבר לכך, סביר שתתקיימנה תוכניות לימוד "קלאסיות" בסגנון בית הספר הרגיל ותוכניות לימוד פילנתרופיות, שתתבססנה על התקציב הבסיסי ועל תרומות או מתנדבים. כך יהיה מקום נוסף לתלמידים מעוטי יכולת.
ועוד: כל תוכנית לימודים ודאי תוכל, אם תרצה, לגבות סכום נוסף מכמה הורים על מנת להעניק הנחה לילד ממשפחה מעוטת יכולת. אין לחייב את מנהל תוכנית הלימודים לבצע דבר כזה, אך ודאי שדברים כאלה יתקיימו.
מבחינה בירוקרטית
מבחינה בירוקרטית, משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם פועלים באופן המאפשר הקמת מוסד שכזה, מסיבות שונות (למשל, שכר המורה הוא רק לפי שעות ולא מתחשב במספר תלמידים בכיתה, והעברות השכר אינן עוברות דרך בית הספר אלא ממשרד החינוך, מהרשות המקומית וממחלקות ממשלתיות שונות). כדי לממש חזון שכזה, על בית הספר לפעול באופן ניסויי תוך שיתוף פעולה צמוד עם הרשויות, ולעבוד באופן חריג וגמיש.
הקמת בית ספר בסגנון זה, בעיר גדולה (למשל תל אביב), יכולה להביא לתוצאות ניתנות לבחינה בתוך כ-6 שנים. במידה וניסיון כזה יצליח, יהיה אפשר להקים מוסדות נוספים בסגנון זה.
יתרונות בית הספר המופרט-בתוך-עצמו
- גמישות
- קשר ישיר בין הצרכן (ההורה) ליצרן (המורה)
- תחרות לטובת הצרכן
- מגוון שיטות חינוכיות ואפשרויות בחירה - סופרמרקט של חינוך