שעור: 3. ההיסטוריה של הכלכלה ב
- מדינת רווחה - בעקבות השפל הגדול. קיינסיאניזם (בא מאוחר יותר). הסכמי ברטון וודס. שקיעת הקיינסיאנים ועליית רייגן-תאצ'ר והשמרנים. (10 דקות).
- אפשר לתת הסבר על קיינסיאנים ונאו-קיינסיאנים בשיעור הקודם (הצעתי להקדיש 15 דקות לסקירת הזרמים השונים).
- היסטוריה של מעמד העובדים - הפיכת החקלאים לפועלים (גידור), המאה ה-19 וההתנגשויות. המהפכה ברוסיה. מדינת רווחה ואיגודי עובדים. מאבק רייגן ותאצ'ר בארגוני עובדים. תוצאות - עליית אי השיוויון. - 10-20 דקות בתוך נושא שעור קשור).
- דולר וזהב והסכמי ברטון - רק אם מדברים על כסף. אחרת די חסר משמעות ויגזול 10 דקות (וגם לא כזה קל להסביר).
כישלון השוק
עליית התאגידים
עליית התאגידים בארצות הברית ועסקים גדולים מתחילים לצמוח בארצות הברית ומנסים צורות התאגדות שונות. בשנת 1886 פוסק בית המשפט העליון כי תאגיד זכאי להגנה החוקתית שניתנה לבני אדם ומאז זכות זו מנוצלת להקלות במס, הגנה משפטית, הגנה מסחרית, 'הגנה' מפני וועדי עובדים ועוד
המשך בשיעור על התאגידים
תאוריית הערך של התועלת
תאוריית הערך של התועלת ג'והן קלארק: תאוריית החלוקה של הפריון השולי (1899) תיאור הרמוני של החברה כאוסף של 'סוכנים' ניטרליים ושווי כוחות המבצעים 'עסקאות': זה נותן זמן חופשי וזה נותן בעדו כסף. 'חוק טבע' לגבי ההכנסות בחברה בשוק חופשי יקבל כל סוכן את החלק בעושר שהוא יצר –שימו לב למעגליות הטיעון! –האל הפרוטסטנטי מוחלף בעיקרון השוק... ביסוס מוסרי לרווח הקפיטליסטי ולשכר המנהלים הגבוה! המשך בשיעור על עקרונות הכלכלה
המהפכה ברוסיה 1917
- רעב כבד – הגברים בצבא ואין מי שיעבד השדות
- 95% מהאנשים ברוסיה – איכרים
- נטישה של שדות הקרב (המלחמה הגדולה) +השתלטות על אדמות וסילוק האצולה
- מהפכה בערים, הצאר מסולק. 'מועצות חקלאיות'
- בגידה של הבולשביקים בשאר הזרמים
- מתח בין 'פועלי כל העולם' לבין 'רוסיה חזקה'
המהפכה ברוסיה - הלם במערב
- הרוסים גם יצאו מהמלחמה וגם ביצעו מהפכה אגררית -> התפשטות הרעיון הקומוניסטי
- ניסיונות של המערב להחזיר את הגלגל אחורה
- פחד מפני מהפכה דומה במערב:
- גיבוי של הקפיטל לימין – פאשיזם ונאציזם
- רוח גבית לסוציאל-דמוקרטים
- ומצד שני קשר בין דיכוי השוק לבין דיקטטורה
- אחד ההסברים לגידול הפערים בסוף המאה ה-20: אין איום קומוניסטי
משבר שנות ה-20/30
- "השפל היכה באמריקה כמו סערת טייפון"
- מחצית מהייצור נפסק
- רבע מכוח העבודה הפכו למובטלים
- יותר ממיליון משפחות מאבדות הבתים עקב אי תשלום משכנתא
- 9 מיליוני חשבונות חיסכון נמחקים בבנקים
- כלכלנים, אנשי עסקים ויועצים מדיניים - אובדי עצות, לאן נעלמה היד הנעלמה?
קיינסיאניזם
בראיית מיקרו, הפיתרון לאבטלה הוא הורדת השכר. אם נותנים לשוק לעשות את שלו בתקופת אבטלה ירד השכר. בשכר נמוך יהיו יותר מעסיקים שיבקשו עובדים מחד, ופחות עובדים שיהיו מוכנים לעבוד בשכר המוצע מאידך (לא ברור מה יעשו אלו ש'לא מוכנים לעבוד'...), כך המערכת תתאזן ברמת השכר שבו יש עובדים כמספר המשרות.
אך בעת המשבר הגדול בשנות ה-30 היה תהליך ספירלי בו היתה אבטלה, השכר ירד, ולמרות זאת האבטלה לא קטנה.
קינס טען שהבעיה היא ההסתכלות הצרה: אם מסתכלים על המשק בכללותו (מה שנקרא לאחר מכן 'מאקרו-כלכלה'), נבין שכשמורידים את שכר העבודה, יש בידי העובדים כוח קניה קטן יותר, לכן הם צורכים פחות, היצרנים מוכרים פחות, כך שהם צריכים פחות עובדים, והאבטלה גדלה.
פתרון המשבר, אם כך, הוא בעבודות יזומות. על הממשלה 'לייצר ביקוש' לעבודה (כלכלת צד הביקוש), אפילו מלאכותי, כדי להניע את גלגלי הכלכלה. כמובן שרצוי מאוד שההשקעה תהיה בתשתיות שיתמכו בצמיחה (תחבורה, אנרגיה, וכד'). זוהי ממשלה גדולה, זאת אומרת ממשלה המתערבת בשוק ומזרימה ביקושים לעבודה (מגזר ציבורי גדול) כשהמשק במיתון.
ברטון וודס
עלייתו ונפילתה של מדינת הרווחה
כתוצאה מאיום הקומוניזם, מדינת הרווחה באירופה (סוף המאה ה-19 בגרמניה):
- חינוך ממלכתי
- בריאות
- פנסיה
- ביטוח לאומי, וביטוח אבטלה
- דיור ציבורי
התחזקות האיגודים המקצועיים
עליית מעמד הביניים
ביקורת: כל זה נעשה על חשבון עובדים זולים מהקולוניות
משבר שנות ה-70
- משבר האנרגיה
ניתוק ערך הדולר מעתודות הזהב
תאצ'ריזם/רייגניזם:
- בחסות המשבר, פגיעה בזכויות העובדים
- פרוק האיגודים המקצועיים
התפוררות הגוש הסובייטי והסרת האיום הקומוניסטי
עליית הנאו-ליברליזם
גלובליזציה של ההון
קישורים: