שעור: 11. שיא תפוקת הנפט

שיתוף

במשך שנים, התריעו שהכלכלה תהיה בבעיה כאשר יאזלו משאבים מתכלים כמו ברזל, נחושת או פחם. אזהרות אלו נתבדו, כאשר תחזיות לעליה ארוכת טווח של מחירי המתכות נתבדו- אם הם היו הופכים נדירים יותר, לפי התחזיות הפסימיות, היה מחירם צריך לעלות. אלא שבמסך מספר עשורים מחירי המתכות ירדו דווקא - עקב גילוי מכרות חדשים, טכנולוגיות זיקוק והפקה זולות יותר, והתייעלות בשימוש ובמיחזור.

לפי התפיסה שתוצג, הבעיות לא תתחלנה כאשר הנפט יגמר, אלא כשנעבור את שיא התפוקה, בעצם כשמיצינו כמחצית מהמאגרים.

מתי יתרחש השיא? כעת: למרות אי הוודאות באשר למאגרי הנפט, אך מחקרים רבים מתכנסים לתקופה שבין 2004 ל-2010 כנקודת השיא. כלומר ייתכן בהחלט שעברנו את שיא התפוקה ולא ידענו זאת. הערכות האופטימיות ביותר מדברות על 2025 בערך.

מדוע דווקא חצי?

התפוקה של שדה נפט בודד עוקבת אחר גרף הדומה לטרפז: בתחילה מבצעים קידוח אחד, אחר עוד אחד ועוד אחד, ועם כל קידוח התפוקה גדלה. כך מגיעים לשיא התפוקה מהשדה, שיא שיכול להישמר במשך מספר עשרות שנים. אז התפוקה מהשדה מתחילה להצטמצם, עד שלבסוף הופכת ללא כדאית.

כאשר מסתכלים על סיכום התפוקות מכל השדות בעולם, מצרפים את התפוקה מהן כולל התפוקה העתידית מהבארות שידועות כעת ובתוספת הערכה של שדות נפט חדשים שימצאו. גרף כולל זה ניראה בצורת פעמון כמעט סימטרי. במצב כזה, חצי מהנפט מופק עד לשיא, וחצי לאחריו. לאחר שנעבור את שיא התפוקה העולמית, בכל יום ניתן יהיה לשאוב קצת פחות נפט מאשר ביום האתמול.

כמות האנשים בעולם ממשיכה לגדול ואיתם כמות האנרגיה הנצרכת. אם נניח ששיא התפוקה היה בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו שהייתה בשנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה תהיה גבוהה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט, והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.

כך שהמשבר לא יתרחש כשיאזל הנפט, אלא כשההיצע יתחיל לרדת, בעוד הביקוש ממשיך לעלות.

סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:

שיא הגילוי של מאגרי נפט מאחורינו. התרחש בשנות ה-60. כבר שנים שאין גילויים של שדות נפט חדשים.
באופן היסטורי, שיא התפוקה עוקב תוך השהייה של כמה עשרות שנים אחר שיא הגילוי.
תעשיית הנפט - בכנס של אנשי תעשיית הנפט באוסטרליה הם נשאלו האם הם מאמינים ששיא התפוקה קרוב - 50% הצביעו שכן.
תעשיית הנפט - חברת שברון, אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם פתחה בקמפיין פרסומי והשיקה אתר אינטרנט על שיא תפוקת הנפט - http://www.willyoujoinus.com.
יותר ויותר מדענים ומנהלים מתחום הנפט הופכים לתומכים בתאוריה.
ישנה אי וודאות בקשר לרזרבות הנפט שנותרו. אולם רוב הרזרבות ממוקמות ב-3 מדינות בלבד - עיראק, איראן, וסעודיה.
ישנו יסוד סביר להניח שמדינות אופ"ק ניפחו את הנתונים בקשר לכמות הנפט שברשותן. על פי גודל הרזרבות נקבעות המכסות שמותרות למכירה. מדינות כמו קטר לדוגמה, כבר הודו שהרזרבות שהצהירו עליהן היו למעשה מנופחות.
קולין קמבל, אחד הגאו-פיזיקאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר איפה אין נפט.
סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.
מתוך 48 המדינות שהינן יצרניות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמה עברה אותו בשנת 1971, וגרמניה בשנת 1967.
חברות הנפט אינן מקימות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. העדר הבניה מעיד כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים, היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.
הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 בנאום לאומה שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.
ממשלת שוודיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצורכי אנרגיה עד שנת 2020.
מחירי הנפט עולים. במקביל ישנה עליה במחירי המתכות היקרות כמו זהב, ופלטינה, אך גם במתכות כמו נחושת, ברזל ואלומיניום.

הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט

עליה בביקוש של הכלכלות המתעוררות - סין והודו. דבר זה לא סותר את שיא תפוקת הנפט, אלא מחזק אותו. לפי הכלכלנים, השוק היה אמור לפצות על הגידול בביקוש על ידי גידול בהיצע. ותוך זמן קצר היה נוצר פיצוי. זה לא התרחש.
התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפיקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע, אבל חלקי כנראה.
ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות/חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להינזק ממשבר נוסח 1973, וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה הייתה לצאת ברווח גדול.
ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמה חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.

מה יקרה לאחר השיא

עליית מחירי הדלק תשפיע על כל אספקט של חיינו - תחבורה, מגורים, עבודה, קהילה, מים, אנרגיה, מזון, ביגוד, מוצרי מותרות... המגמה הכללית תהיה חזרה למקומיות. אורז מבנגלדש ואיטריות מאיטליה יהיו זיכרון מוזר מהעבר. כך גם האפשרות לקום בבוקר בישראל, וללכת לישון בערב בניו יורק. קרוב לוודאי שנראה חזרה מסיבית לסחר חליפין (Barter), שעה שהמערכת הפיננסית העולמית תקרוס. זו לא הצהרה פרועה, אלא תוצאה בלתי נמנעת הנובעת מהקשר ההדוק בין צמיחה כלכלית והעלייה בצריכת האנרגיה הנדרשת לשם כך.

ניתן לצפות למלחמות בין הכוחות הגדולים על שאריות הנפט בעולם - בעיקר בגבולות המזרח התיכון. למעשה, המלחמה כבר התחילה (אפגניסטן, עיראק, ואולי איראן היא הבאה בתור). מעמד הביניים הולך ומצטמצם כבר שנים. שיא תפוקת הנפט יאיץ את התהליך עשרות מונים, כאשר רק עילית קטנה של בעלי הון וקשרים יוכלו לחיות כאילו ה'עסקים כרגיל'. יש לצפות לחזרה מסיבית לפחם, על אף הזיהום הכרוך בו, משום שמפחם ניתן להפיק נפט סינתטי, ותמיד יהיה מי שמוכן לשלם את המחיר.

לסיכום, אנחנו עוזבים כעת את המחצית הראשונה של עידן הנפט. הדרך למטה במורד עקומת התפוקה יהיה הרבה פחות סימפטי.

פתרונות

קהילתיות - קהילה מגובשת מקנה ביטחון לחבריה, בהשוואה למצב הנפוץ של המוני אנשים שחיים בבדידות בתוך ההמון.
ריכוז מול פירוור - תופעת הפרוורים תתברר כטעות חמורה. ראו גם את הסרט END OF SUBURBIA.
פשטות מרצון - פעם אנשים הסתדרו עם פחות. גם אנחנו יכולים. לימדו להבדיל בין 'מה שרוצים' ל'מה שצריכים'.
פרמהקלצ'ר - שיטת חקלאות חדשה-ישנה המציעה אלטרנטיבה אמיתית לחקלאות התעשייתית. העתיד טמון בפרמהקלצ'ר.
צמצום התלות במקורות אנרגיה מחצביים - בסופו של דבר לא תהיה ברירה. אז לא כדאי שלפחות נתכונן?!