שימוש בכסף רק בהקשרים ספציפיים
מיד לאחר המצאת הכסף ומיד עם שיווק רעיון השימוש בו כמוצר חליפין כלכלי מן התרבות הראשונה לכך במסופטומיה או במצרים הכסף לא שימש לרכישת כל מוצר או שירות אלא רק למוצרים ו\או שירותים ספציפיים:
כלכלות שונות כללו אספק "כלכלת מתנות" בהן משפחות שונות יצרו תוצרת שונה ונתנו וקיבלו אחרת ללא תמורה, רק מהיותם שייכים לחברה או במסגרת עסקת חליפים עבור מוצר או שירות כאשר עסקאות כאלה ברבים מן המקרים אם לא ברובם לא כללו כסף ולמעשה כסף שימש רק בהקשרי תשלום ספציפיים כמעין "מתנה" בעצמה לשכירי חרב שאגרו אותו כאוצר או לשליטים שאגרו אותו כאוצר או לצורכי פיתוח תיכשוט, קישוט וכדומה ושלחו חיילים בתמורה.
מבט לעתיד בעשור השלישי של שנות ה-2000 אין מדינה שכסף לא משמש בה לרכישת כלל המוצרים והשירותים ולמעשה אנו חיים בעולם עם כלכלה מבוססת כסף כיום אך יש או לפחות יהיה בעתיד מקום "לחזור" להתנהלות הכלכלית הטבעית יותר בה כסף, אם בכלל ישמש כאמצעי חליפין כלכלי, ישמש רק לצרכים ספציפיים; במקרה כזה ייתכן ולא יהיה צורך ביותר משטר מזומן מסוג אחד ומערך מספרי אחד --- "שטר של הבנק העולמי" ששויו נניח "יחידה אחת"; לא שטרות של מדינות שונות ולא בערכים שונים, אלא רק שטר אחד ורק במאמר אחד ורק להקשרים ספציפיים כמו תשלום על תחבורה ציבורית; זוהי מציאות עתידונית, ספק דיסטופית, בה רוב הכלכלה היא אלקטרונית וכסף מזומן, אם בכלל קיים, קיים רק בצורה בינלאומית.