שיחה:תאורת אור יום

שאלת אינפרא אדום

האם באמת אין מניעה לסנן גם אינפרא אדום ולמנוע את העברת החום לתוך הבנין? --עירא 09:56, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

כמה זה באמת יקר?

זו נראית לי עוד אחת מאותן טכנולוגיות שהם יקרות כי פשוט לא מיישמים אותן מספיק, ורגולציה ממשלתית תוכל להפוך את המערכת למאוד משתלמת מאוד מהר. באותה צורה סיבי פחמן כתחליף למתכת בכלי רכב ומכשירים אחרים שיחסכו אנרגיה בצורה נהדרת. --עירא 09:56, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשר להגיד את זה על כל טכנולוגיה. אבל אני מאמין שזה שסיבים אופטיים יהיו עדיין סיפור יקר.

באופן כללי, תאורת אור יום טובה יותר ככל ש:

• האקלים ממוזג ונעים יותר - כך שהרווח האנרגטי מתאורה לא הופך להספד אנרגטי בגלל בעיות בידוד.
• בידוד המבנה טוב יותר.
• יש שעות אור ארוכות שהן לאוו דווקא השעות החמות - לדוגמה בישראל ובמדינות צפוניות יותר.

לפי הספר אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר) - תאורה צורכת 5 נורות ליום, מתוך צריכה של 125 נורות ליום לאדם ממוצע בריטי. אם נניח שאדם בריטי מחמם כמו שאנחנו מקררים נגיע לזה שצריכת החימום\ קירור שלנו היא 24 נורות ליום - פי 5 מתאורה. (נורה = נורת 40 וואט שדולקת 24 שעות ביממה - או 1 קווט"ש).

• אגב לפי הספר, הגיוני לנסות לייעל דברים כמו תחבורה (מכוניות ומטוסים) שצורכת חצי מאנרגיה שלנו, ופחות בדברים האלה. האזרח דרור 10:05, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא חושב שנכון לבחור בין השניים. צריך לפתח טכנולוגיות, נקודה.

לגבי ענין טיסות - אין לי בעיה לטוס יותר לאט במטוס פרופלורים על ביו-דיזל שלא שורף אוזון ודלק מחצבי כמו מטוס סילון, עד שיפתרו את הבעיה אחרת.

לגבי סיבים אופטיים, אתה צודק, יש מחסור בחלק מהחומרים המשמשים בייצור, ולכן כרגע הם לא פתרון אידאלי. --עירא 11:12, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

הכל כלול. יש הסבר בספר שהזכרתי - אין הרבה הבדל בין טורבו-פרופ לבין המטוסים הקיימים. נצטרך לטוס פחות ואולי יותר להשתמש בספינות אוויר או בספינות מהירות + רכבות. האזרח דרור 16:27, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אם רק היה לי זמן לקרוא אותו :-)

המחשבה שלי היתה שסילון אולי לא מתאים לביודיזל אבל אז נזכרתי שוירג'ין כבר עשתה ניסויים מבטיחים בכיוון. הבעיה היא שריפת אוזון לפי מה שהסבירו לי פעם (אבל אין לי מושג אם זה בגלל פליטה של גזים מהמנוע או הסילון עצמו. אני די בטוח שבגובה 8-10 קילומטר אין אוזון לשרוף). אפשר לטוס יותר נמוך ואפשר לטוס עם דלק פחות מזהם. למשל מה הסיכוי לראות מנועי סילון על מימן או גפ"מ? איכשהוא השיחה הזו כבר לא בנושא חלונות ואור שמש, אה? :-) --עירא 16:47, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

לא נורא. הספר קליל ומהנה, ויקח לך שעה בערך לקרוא את רוב הנתונים האלה. הוא מתייחס רק לבעיות אנרגיה. ככה שגם אם נפתור כל בעיה של אוזון , או בעיה כלשהי של זיהום - תהיה בעיה של מאיפה לוקחים את האנרגיה. טיסה נמוכה יותר במטוסים של היום = טיסה פחות יעילה. האזרח דרור 16:58, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

שתי מילות מפתח: 1. במטוסים של היום (יש מטוסים נמוכי טוס אבל אני לא יודע אם הם מיועדים ליותר מאגמים שקטים, למשל אוקיאנוס סוער...) ו- 2. טיסה נמוכה פחות יעילה - נכון, אבל אם אתה משתמש בביו-דיזל מצבך יחסית בסדר מתחינת טביעת רגל אקולוגית, עד שמטוסים חדשים מבוססי מימן או גפ"מ יגיעו לשוק. אגב, אני לא רואה תדלוק גפ"מ מוזכר במכונית ירוקה. חבל, רציתי על זה עוד מידע. --עירא 17:20, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

בסופו של דבר אנרגיה תגיע מאחד מ 4 - מקורות -

1. מתחדשים,
2. היתוך גרעיני (??)
3. ביקוע גרעיני בטכנולוגיה דור 4 (???) ממקור נפוץ (כמו תוריום)
4. - דלק מחצבי

מימן = מקור אנרגיה לא ברור, גפ"מ = דלק מחצבי. אם משתמשים בביו זידל זה אןמר שהשתמשנו בשטח אדמה\ מים עצום כדי להפיק את האנרגיה - אולי זה אפשרי אולי זה לא. בכל מקרה - ברור שאפשר להפיק דס"ל מביו-זידל - זה רק שאלה של סינתוז כימי כזה או אחר האזרח דרור 18:02, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

מימן היום מפיקים בקלות יחסית בחשמל של שבשבות רוח שמייצרות חשמל עודף בשעות הלילה.

גפ"מ כפתרון ביניים מזהם פחות לנסיעה ברכבי בנזין בעלות יחסית זניחה (כרגע).

כשאני אומר ביו-דיזל אני לא מתכוון לאתנול ושיטות שמבזבזות שטחים ומים בטירוף, אני מדבר על השיטת האצות שהיא הכי אפקטיבית היום, פי 40 שמן לדונם יחסית לגידול וזיקוק תירס למשל.

גרעין זה לא רעיון רע, אני בעד. זה יוצר כמות מינימלית ביותר של פסולת, בסה"כ נוכל לאחסן את הפסולת הזו בצורה די טובה ל-200-300 שנה עד שימצא לה פתרון בר קיימא. --עירא 18:14, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

בפעם האחרונה שבדקתי היה מדובר על אצות שגדלות בשפכים או בבריכות שמסננות פליטות פחמן מתחנות כוח - מדובר בהתייעלות אנרגטית לא בהפקת אנרגיה. לגבי מימן - מדובר לפי דבריך בשימור אנרגיה מאנרגיית רוח. עשה טובה - לפחות קרא את תקציר הספר אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר), וגלה קצת ספקנות כלפי עיתונים המדווחים על אנרגיה. האזרח דרור 18:27, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

לא לא... אני שומר על סקפטיות אבל גם על אופטימיזם. עד שלא יוכח אחרת, מדובר בפאנלים דמויי קולטי שמש שאתה מספק לאצות שבהם גישה לאויר ממנו הן שואבות CO2 ומפיקות כ-20 קוב ביו-דלק לדונם לשנה. אני כמעט מוכן להחזיק כמה על הגג עם מפעל זיקוק קטן :-)

כן, זה לא מושלם, ביו-דיזל אולי לא מוסיף לאטמוספירה פחמן חדש אבל הוא עדיין מזהם מרכזי ערים. אבל כטכנולוגית מעבר זה נחמד, ואולי אפשר לשפוך שמן עודף (תן לי להיות ממש אופטימי לרגע) חזרה אל מתחת לאדמה ולפטור את האוויר שלנו מפחמן דו חמצני.

הדרך הכי מהירה שאגיע לקרוא את הספר זה לשמוע אותו בMP3 באוטו כשאני נוסע לאיפשהוא ומזהם את האוויר. מלבד זה אין לי פנאי בזמן הקרוב לצערוני (את הספר הורדתי בPDF כבר לפני חודשיים או יותר, אני פשוט לא מגיע אליו...) --עירא 18:43, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

נשמע מעניין מאוד. האזרח דרור 20:13, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

ויטמין D ולחימה בדיכאון

אני יכול לחשוב על עוד יתרון - לאנשים יש היום בעיות ויטמין D עקב חוסר חשיפה לשמש. ילדים לא משחקים מספיק בחוץ והשבוע קראתי ש70% מילדי ארה"ב זקוקים כנראה לתוסף ויטמין D. תאורה כזו יכולה להיות גם פתרון בריאותי מאוד חשוב (וזה לפני שנזכיר את כל התאוריות שהאור הזה גם נחוץ לנו לשיפור מצב הרוח, מה שלא לגמרי הוכח מדעית אבל יש אינדיקציות לגביו) --עירא 09:56, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אז תוסיף בערך- זה נכון למדינות צפוניות, הרבה פחות בישראל. האזרח דרור 10:05, 10 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא רוצה להוסיף מידע לא בדוק סתם ככה מידע אישי... אם אמצא סימוכין, אוסיף --עירא 11:12, 10 באוגוסט 2009 (IDT)