שיחה:פרבור
הועבר מדף שיחת תבנית:ערך מומלץ 7 בחודש:
טוב לדעת שבניית שכונות מגורים זה בגדר "הרס שטחים פתוחים". Gridge ۩ שיחה 20:18, 7 ביולי 2009 (IDT).
- אם ככה, הרס שכונות מגורים (ל-מ-של, שכונת דאחיה בביירות) זה בגדר טיפוח סביבתי. Adam nevo 11:44, 8 ביולי 2009 (IDT)
- כשקוראים ברצינות רואים שכתוב שכונות של בתים צמודי קרקע ושבערך כתוב שכונת מגורים גדולה, הממוקמת בשולי העיר או המטרופולין, כאשר רוב הגרים בה עובדים במרכז העיר. לא כל שכונת מגורים היא פרבר. יונתן 16:23, 8 ביולי 2009 (IDT)
- יונתן, שאלה בחשבון: אם אתה גר כל חייך במתחם מגורים עירוני ובו בניינים בני 6-7 קומות (צפיפות של 16,000 נפש לקמ"ר), ואילו אני גר מחצית מימי חיי בבית צמוד קרקע (נניח מגיל 10 עד 25, ומגיל 40 עד 65 [צפיפות של 8,000 נפש לקמ"ר]) ומחצית מימי חיי במגדל מגורים בן 20 קומות בעיר (מגיל 0 עד 10, מגיל 25 עד גיל 40 ומגיל 65 עד 80 [25,000 נפש לקמ"ר]), מי מאיתנו "מבזבז" יותר קרקע? Gridge ۩ שיחה 17:44, 8 ביולי 2009 (IDT).
- אוי, גרידג'י, משבר גיל הארבעים אני מבין, אבל משבר גיל 10? מה זאת הדוגמה הזאת? :) Adam nevo 18:18, 8 ביולי 2009 (IDT)
- הכוונה לאדם שמתגורר לאחר לידתו במגדל מגורים, כאשר הוא בן 10 עוברת משפחתו לפרברים, בגיל 25 הוא עובר לעיר (קודם לכן שכר את המרתף של השכנים), בגיל 40 עובר עם אשתו והילדים לפרברים ובגיל 65 הוא עוזב את הבית הגדול ועובר להתגורר עם אשתו במגדל בעיר. Gridge ۩ שיחה 19:21, 8 ביולי 2009 (IDT).
- אני מניח שהתשובה לשאלה שלך תלויה במה קורה לבית/דירה אחרי שהמשפחה המדוברת/אתה עוזבים אותה וגם בשאלה האם אתה עובר לבית/דירה קיים או חדש. זה מקרה קלאסי של בעיית אי הפיכות, כמעט אף פעם לא הורסים בניה כדי להחזירה למצב הטבעי טרם הבניה (זה קורה גם בגלל בעיות של מוצר ציבורי ועלויות חיצוניות). ולכן, לפי הבנתי, זאת לא ממש שאלה בחשבון אלא בכלכלה.
- ועכשיו ברצינות, הבעיה היא לא עם זה שמוסיפים שכונות מגורים - אם האוכלוסיה גדלה צריך יותר מגורים. הבעיה היא שמשתמשים במשאב במחסור (במחסור שהוא ייחודי - משאב מתכלה) באופן בזבזני יחסית, כאשר הבזבוז אינו מתגלם רק בצפיפות המגורים ליחידת שטח. בבניה עירונית, בניגוד לפרברית, רוב החיסכון בשטח מושג מעירוב שימושים שמאפשר יעילות גבוה יותר של השימושים שאינם למגורים (כי הם יכולים להתבסס על היתרון לגודל שמתאפשר משירות של אוכלוסיה צפופה) ולכן הם יכולים להסתפק בשטח קטן יותר וחסכון בתשתיות תחבורה שצורכות הרבה שטח, בעיקר אם הן מוטות רכב פרטי (יש לעירוב שימושים עוד הרבה יתרונות אחרים. אפשר לקרוא בבלוג של עמותת מרחב הם מקור טוב יחסית, אם כי יש לי הרבה בעיות איתם) וגם בלהבין במטרופולין (קורס).
- יונתן 00:02, 9 ביולי 2009 (IDT)
- ועוד משהו שחשבתי עליו באיחור: כנראה שמידת בזבוז הקרקע של אדם תלויה הרבה יותר בתשובה לשאלה כמה בשר הוא אוכל?
- יונתן 00:10, 9 ביולי 2009 (IDT)
- הכוונה לאדם שמתגורר לאחר לידתו במגדל מגורים, כאשר הוא בן 10 עוברת משפחתו לפרברים, בגיל 25 הוא עובר לעיר (קודם לכן שכר את המרתף של השכנים), בגיל 40 עובר עם אשתו והילדים לפרברים ובגיל 65 הוא עוזב את הבית הגדול ועובר להתגורר עם אשתו במגדל בעיר. Gridge ۩ שיחה 19:21, 8 ביולי 2009 (IDT).
- אוי, גרידג'י, משבר גיל הארבעים אני מבין, אבל משבר גיל 10? מה זאת הדוגמה הזאת? :) Adam nevo 18:18, 8 ביולי 2009 (IDT)
- יונתן, שאלה בחשבון: אם אתה גר כל חייך במתחם מגורים עירוני ובו בניינים בני 6-7 קומות (צפיפות של 16,000 נפש לקמ"ר), ואילו אני גר מחצית מימי חיי בבית צמוד קרקע (נניח מגיל 10 עד 25, ומגיל 40 עד 65 [צפיפות של 8,000 נפש לקמ"ר]) ומחצית מימי חיי במגדל מגורים בן 20 קומות בעיר (מגיל 0 עד 10, מגיל 25 עד גיל 40 ומגיל 65 עד 80 [25,000 נפש לקמ"ר]), מי מאיתנו "מבזבז" יותר קרקע? Gridge ۩ שיחה 17:44, 8 ביולי 2009 (IDT).
- כשקוראים ברצינות רואים שכתוב שכונות של בתים צמודי קרקע ושבערך כתוב שכונת מגורים גדולה, הממוקמת בשולי העיר או המטרופולין, כאשר רוב הגרים בה עובדים במרכז העיר. לא כל שכונת מגורים היא פרבר. יונתן 16:23, 8 ביולי 2009 (IDT)
- לא הבנתי למה השיחה הזאת כאן ולא בערך פרבור. לפי הספר אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר) ההשפעה של נסיעה במכונית (למרחק 50 ק"מ ביום) גדולה יותר מההשפעה של אכילת בשר, לפחות בכל הנוגע לצריכת אנרגיה. האזרח דרור 20:04, 13 ביולי 2009 (IDT)
- כי דיברנו על צריכת קרקע. יונתן 22:45, 13 ביולי 2009 (IDT)
סליחה, טעינו
החישוב שהצגתי אינו נכון. ראשית, צפיפות של פרוור טיפוסי היא נמוכה מ-8,000 נפש לקמ"ר. אפשר להגיע ל-8,000 נפש לקמ"ר באמצעות בניית בתים טוריים, אבל זה לא העניין: החישוב הנכון הוא זה שמוציא מכלל חשבון שימושים קבועים כמו בתי ספר, גני ילדים, פארקים וכדומה (אם כי תושבי צמודי קרקע זקוקים לפחות גנים ציבוריים ביחס לנפש, אבל לא נתעכב על זוטות). החישוב הנכון לוקח בחשבון את חלקה של דירת המגורים בשטח המבנה כולל החלק היחסי ברחוב (כי ככל שהבניין גבוה יותר יש צורך ברחוב רחב יותר). השטח הרלוונטי לקוטג' דו-משפחתי הוא כ-300 מ"ר ולבית טורי הוא 175 - 250 מ"ר. השטח הרלוונטי לדירה בבניין בן 6 קומות נמוך משמעותית ולכן לא ניתן לקזז את ה"נזק" באמצעות מגורים במגדל במשך מחצית התקופה. Gridge ۩ שיחה 17:32, 29 במרץ 2010 (IDT).