שיחה:כלכלה יהודית

שיחות פעילות

שלום, רק התחלתי את הערך. אשמח מאד בעזרה. אם אפשר כדאי לשים אותו בטיוטות. אין באפשרותי לכתוב מיד ערך שלם.

בפועל בתרבות הקפיטליסטית הפופלארית אין יחס שונה בין עשירים שונים.

דרור, מה פירוש המשפט הזה?

זה שארית עריכה, שנותרה לא ברורה עקב שהזזתי חלקים מהפסקא ולא שמתי לב להשפעה של זה, המקור היה משהו כמו
בתאוריה הקפיטליזם מניחים שכל העסקאות צריכות להעשות ללא כפייה וללא השפעות חיצוניות שליליות ומתוך כך שעסקאות אלה מעלות את הרווחה של הקונה והמוכר כאחד. אבל הרבה אנשים התעשרו על ידי מכירה בתנאים אחרים מאד - לדוגמה מכירת כלי נשק, סיגריות, מוצרים מזיקים לבריאות וכו'.... בפועל בתרבות הקפיטליסטית הפופלארית אין יחס שונה בין עשירים שונים.
באופן כללי היחס לעשירים ולעניים מתחלק לכמה נושאים - א. כמה חשוב להיות עשיר או לא, והאם זה רצוי מבחינה מוסרית לנסות להיות עשיר או שאולי בכלל אין לזה היבט מוסרי. ב. השפעות חברתיות של עשירים - לדוגמה השפעתם על קבלת החלטות (מה שאנו מכנים כיום קשרי הון שלטון וכו') - אני לא מכיר את הנושא ביהדות. ג. יחס שונה לעשירים במשפט וביישוב סכסוכים. גם כאן אני לא מספיק מכיר.
גם היחס לעוני ביהדות הוא רחב יותר - מצוות סיוע לעניים וכו', הגישה כמו שאני מכיר אותה היא בדרך כלל של צדקה (הספקת דגים) ופחות של "הספקת חכות"

האזרח דרור (שיחה) 11:17, 7 במאי 2015 (IDT)


לגבי חכות ולא דגים, אז צריך להכניס את הרמב"ם שדוקא כן מדבר על חכות כמעלה הכי גדולה של צדקה (מתנות עניים פרק י, הועתק מויקיטקסט): הלכה ז[עריכה] שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.

הלכה ח[עריכה] פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח שהרי זו מצוה לשמה כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אא"כ יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון.

הלכה ט[עריכה] פחות מזה שידע הנותן למי יתן ולא ידע העני ממי לקח כגון גדולי החכמים שהיו הולכין בסתר ומשליכין המעות בפתחי העניים וכזה ראוי לעשות ומעלה טובה היא אם אין הממונין בצדקה נוהגין כשורה.

הלכה י[עריכה] פחות מזה שידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן כגון גדולי החכמים שהיו צוררים המעות בסדיניהן ומפשילין לאחוריהן ובאין העניים ונוטלין כדי שלא יהיה להן בושה.

הלכה יא[עריכה] פחות מזה שיתן לו בידו קודם שישאל.

הלכה יב[עריכה] פחות מזה שיתן לו אחר שישאל.

הלכה יג[עריכה] פחות מזה שיתן לו פחות מן הראוי בסבר פנים יפות.

הלכה יד[עריכה] פחות מזה שיתן לו בעצב.

מעניין. כדאי גם להשוות את הנושא הזה מול הפעילות הפוליטית של מפלגות שמזוהות עם הדת ולהעריך האם המדיניות היא יותר בכיוון סעד או יותר בכיוון העצמה ומה אומרים על כך רבנים בימנו. איכשהו צריך לשלב או לערוך את הנושא של יחס לעושר ועוני לבין מדיניות רווחה שהרי הדברים נגזרים זה מזה. האזרח דרור (שיחה) 08:35, 10 במאי 2015 (IDT)

התערבות האדם בטבע

התערבות כזו אינה בהכרח פגיעה במערכות אקולוגיות, ושינוי המערכת האקולוגית - בהיקף מסויים - הוא נחלת כל המינים.

  • ראשית היום האדם מתערב בטבע גם כדי לתקן דברים שקולקלו בעבר, לדוגמה ניקוי נחלים מזוהמים או ניהול שמורות טבע.
  • הרעיון של טבע פראי מול סביבת אדם מלאכותית ומנוגדת היה קיים בתחילת האקולוגיה, אבל אני חושב שהיום הוא קצת מיושן, בין היתר בגלל שהאדם משפיע בכל הרמות. בכל מקרה לפי התפיסה אקולוגית כל ייצור חי גורם לשינוי והשפעה על המערכת האקולוגיות, מי לטובה ומי לרעה, מי יותר ומי פחות. בדרך כלל מינים שונים משתלבים יחד במחזור אקולוגי שמאפשר לכולם לחיות, טורפים מונעים גידול יתר והתמוטטות של אוכלוסיות צמחונים וכו', לכן האריה לדוגמה אינו "פוגע" במערכת האקולוגית שבה הוא חי למרות שהוא אוכל צבי כך וכך פעמים בשבוע. פילים משפיעים הרבה על היער שבו הם נמצאים (מכונה - מין מהנדס סביבה). האדם עלול לגרום שואה אקולוגית - אבל אפילו זה יש כבר תקדים - הכחדת רוב היצורים החיים על ידי אצות זעירות שהחלו לייצר חמצן בכמויות גדלות והולכות לפני מיליוני שנים ושינו את הרכב האטמוספירה להרכב רעיל עבור רוב היצורים אז. (השאלה היא - מה יקרה לאדם במצב דומה? מצד אחד פוגעים ביצורים אחרים, ומצד שני מסכנים את כלל האנושות).
  • האדם ייחודי בכך שהשפעתו על המערכת האקולוגית היא נרחבת עוד יותר ומשפיעה על מערכות שונות ורבות ועל הביוספרה כולה, וכן שהוא מנצל משאבים מלפני מיליוני שנים ומכניס חומרים שכרגע לא מסונתזים על ידי הטבע, כמו גם זה שהשינויים מאד מהירים ולא מוכתבים רק על ידי אבולציה גנטית אלא גם על ידי אבולוציה טכנולוגית, מוסדות חברתיים ובחירות מוסריות של בני אדם.
  • אפשר לראות כיצד זרמים כמו פרמקלצ'ר ותפיסות מעריסה לעריסה מנסות לקיים פעילות אנושית פורה, מגוונת ומאושרת תוך כדי השפעה על הטבע אבל כזו שאינה גורמת להרס נרחב ואף מנסה לתקן ולהשתלב יחד עם מינים אחריםהאזרח דרור (שיחה) 08:51, 10 במאי 2015 (IDT)


אני שמח על מה שכתבת, העניין הוא שביהדות התפיסה היא שהאדם אינו חלק מהטבע, או שבכל אופן הוא חלק מיוחד מן הטבע, כאשר הטבע נתפס כפראי. הרי הנבואה האופטימית היא- 'וגר זאב עם כבש ואריה עם גדי ירבץ'. לא נראה לי שיש אקולוג שחולם על שינויים שכאלה. אז אולי צריך להוסיף הקדמה שהתפיסה היהודית לא הולכת יד ביד עם התפיסה האקולוגית. והתפיסה היהודית רואה את הטבע כחסר ומצפה לתיקון העולם אפילו במובן של עולם הטבע. בנוסף האדם נתפס כחלק מיוחד ונעלה יותר לעומת שאר המציאות. מתוך המבט הזה אפשר למצוא ביהדות התייחסויות שונות ליחסי האדם והסביבה.

חזרה לדף "כלכלה יהודית".