שיחה:חישוב לאחור של קיימות וצמיחה
נראה לי כרעיון טוב מאוד ומעניין. אני חושב שהמודל שמעניין לבחון הוא המודל ההרמוני, נראה שאם נגיע לאחד משני המודלים האחרים זה יהיה אחרי שנעבור במודל ההרמוני בהצלחה. נראה לי שאפשר להשתמש במתודולוגיה כזו: שמים שתי תחנות בזמן, אחד בועד 30 שנים ואחת בעוד חמישים. בתחנה השניה המודל ההרמוני כבר מומש ובתחנה הראשונה הפסקנו להשפיע השפעות שליליות על הטבע. מרווח הזמן של עשרים השנים הוא המרווח שבו לוקח לטבע להשתקם חזרה למצב מקיים יציב (אחרי התחנה השניה אםשר לחזור ולהשתמש בטבע בצורה מקיימת).
משתנים אפשריים לניתוח:
- פליטת גזין חממה
- פליטת מהזמים אורגנים
- שימוש בחקלאות כימית
- כריתת יערות
- תמהיל החקלאות בשר/צמחונות
- דייג
יונתן תודה.
שים לב שלפחות באחד מהמודלים האחרים, כל הביוספרה מנוהלת על ידי האדם. האבולוציה הטבעית נכחדה, נשאר רק האדם. קשה לי לראות איך מגיעים מ3 ל 2, ו1. מה שכן - אלו חזונות "קצה" שיש הרבה שיכולים לחשוב עליהם. חשוב להתייחס אליהם (כדי להבין מגבלות של טכנולוגיה וכו', וגם כי אולי הם יותר פשוטים לניתוח מאשר המודל השלישי), אבל הסיכוי להגיע אליהם הוא לדעתי אפסי.
לא חשבתי בינתיים על מודל ממש דינאמי, אלא כרגע בראש יש לי משהו בדוגמת מצב יציב מירבי (מקסימום בני אדם, מקסימום צריכה של מוצרים חומריים, אם יש מקסימום כזה במודל)- אחר כך אפשר להתחיל לשנות דברים דינאמית?
חשוב קודם להבין איך נראות המשוואות במודל, כדאי אולי להסתכל גם על מדווז.
האזרח דרור 00:01, 16 בנובמבר 2007 (IST)
- חכה טיפה עם המשוואת, בוא נחליט קודם איך עושים את הניתוח. יונתן
- חסרה קצת יותר פתיחה לרעיון שלך, לאלו שאינם כלכלנים / שוחים בחומר, חשוב קצת יותר הבהרה בהתחלה.טל קמחי
- זה אמור להיות קודם בשלב הראשון מאמר לאלו שכן שוחים בחומר, ולכן לא העמסתי יותר מידי בפיתוח של הפתיח. אחר כך נעבוד על זה. כרגע דווקא ההמשך הוא הבעיה העיקרית.
- יונתן - הכווה היא לתואר מילולי לפני משוואות כמובן. האמת שאתה צודק והשמוואות הן מהתחלה דינאמיות, אבל אולי אפשר בהתחלה ללכת על משהו מעין "סטדי סטייט" שלא משתנה במשך הזמן. (לדומגה משוואות אוכלוסיה שיכולה להתשנות עם הזמן, אבל בפעול בגלל דרישות קיימות היא נשארת אותו דבר).
האזרח דרור 16:20, 18 בנובמבר 2007 (IST)