שאול מרידור

שיתוף

שאול מרידור (נולד ב-17 ביוני 1976) הוא ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. היה מנכ"ל משרד האנרגיה עד נובמבר 2017, חבר בועדת צמח בזמן תפקידו כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. בעל תואר B.A בתוכנית פכ"מ, המשלבת את התחומים פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. באוקטובר 2017 הודיע שר האוצר משה כחלון על מינויו כראש אגף התקציבים במשרד האוצר והמינוי אושר בממשלה.

קריירה

מרידור התחיל את דרכו במגזר הציבורי מיד עם סיום לימודיו בשנת 2002. תפקידו הראשון היה באגף התקציבים במשרד האוצר, ושם המשיך לכהן במספר תפקידים עד לשנת 2013, אז שימש כסגן הממונה על התקציבים וחבר בהנהלת האגף. מרידור עסק בנושאי מקרו-כלכלה ומדיניות כלכלית במשק. כסגן הממונה על התקציבים מרידור היה האחראי על תחומי התשתיות (אנרגיה, מים, תחבורה וחקלאות). בין היתר ניהל, תחת שר האוצר דאז יובל שטייניץ, את עבודת ועדת ששינסקי, היה חבר בוועדת צמח וקידם רפורמות בתחום משק החשמל והגז. מרידור היה שותף במהלכים רבים במהלך עבודתו במשרד האוצר, ביניהם רפורמת "שמים פתוחים" ורפורמת תאגידי המים.

אמירתו המדוברת של שאול מרידור מתוך פרוטוקול דיוני וועדת צמח. נושא הדיון - משך פרק הזמן שיש לתכנן לפיו את משק הגז הישראלי.

מרידור זכה לפירסום ציבורי רב בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדת צמח, בשנת 2013 בזמן תפקידו כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל, ^[1] דבר שמרידור טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת.

בשנת 2013 יצא מרידור לשוק הפרטי, ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל חברת גרינרג'י אנרגיות מתחדשות לתקופה של כחצי שנה.

מנכ"ל משרד האנרגיה

בשנת 2015 מונה מרידור לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה ובמהלך כהונתו עסק ביישום מתווה הגז, הובלת רפורמות בחברת החשמל ובחיבור התעשייה לגז. מרידור מונה לתפקידו במשרד האנרגיה למרות שהוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן ^[2]. מרידור הצהיר על נושא זה לפני כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה. והממשלה פתרה מבחינתה את נושא זה בהחתמת מרידור על הסכם ניגוד עניינים, שלפיו הוא לא יוכל לעסוק בנושאי גז טבעי ובכלל זה לא לעסוק באופן ספציפי במתווה הגז. על פי משרד האנרגיה "מנכ"ל המשרד יוכל לעסוק בענייני מדיניות ועניינים רוחביים הנוגעים ליישום המתווה ולתחום הגז בכלל וכי אין בהסדר כדי למנוע את מילוי תפקידו של המנכ"ל בצוות יישום המתווה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה וכפי שיקבע השר". ^[3][1]

במסגרת כהונתו היה בין המובילים לפירוק רשות החשמל ומיזוגה למינהל החשמל שבמשרד האנרגיה. זאת, תוך פיזור מליאת הרשות והדחת היו"ר המכהנת, אורית פרקש־הכהן. הפירוק בוצע במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015-2016. הרשות החדשה, איבדה את עצמאותה וסמכויות הופחתו. הרשות הוכפפה לשר האנרגיה, שממנה את היו"ר שלה ללא מכרז, וכן ללא שיתוף שר האוצר. עובדי הרשות הפכו לעובדי משרד האנרגיה, כשמנכ"ל משרד האנרגיה יושב במליאת רשות החשמל "העצמאית" כביכול, כנציג המשרד — על אף ניגוד העניינים שנובע מכך. מרידור התייחס לפירוק הרשות באומרו: "תפקיד הרשות הוא לא להגן על הציבור מפני הממשלה אלא לקבוע תעריפים בצורה מקצועית".[2][3] פירוק הרשות והדחת היו"ר שלה, אורית פרקש-הכהן בא על רקע התנגדותה התקיפה של הרשות ושל היו"ר למתווה הגז, בשל השפעתו לרעה על חברת החשמל וגרימתו למחירי חשמל מופרזים בישראל.

באפריל 2017 החל משרד האנרגיה בקמפיין תעמולה, בסכום חריג של 7 מיליון שקל. הקמפיין צפוי לכלול פריסה נרחבת באמצעי המדיה השונים: שילוט חוצות, טלוויזיה, דיגיטל ואתר מידע מקיף ומטרתו להציג את עמדת משרד האנרגיה בנושא מתווה הגז ולתקיפת מתנגדיו. [4]

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר

בנובמבר 2017 מונה על ידי שר האוצר משה כחלון לראש אגף התקציבים במשרד האוצר [5][6], והחליף את יואל נווה, הכלכלן הראשי של משרד האוצר אשר עמד בראש האגף באופן זמני.

מרידור הודיע על התפטרותו מהתפקיד ב-30 באוגוסט 2020 תוך הטחת ביקורת קשה על התנהלות הממשלה ושר האוצר ישראל כץ. מרידור כתב במכתב ההתפטרות שלו בין השאר: "איני יכול לתת יד להתנהלות הקלוקלת המתקיימת במהלך החודשים האחרונים שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה בשנים הבאות מחיר כבד. אין עוררין כי תפקידך כשר האוצר הוא להוביל מדיניות, אך אינך יכול לעשות זאת תוך התעלמות מהצורך בעבודת מטה סדורה ובמומחים מקצועיים, וודאיי שאינך יכול לעשות זאת תוך רמיסת כללים, התעלמות מנתוני מקרו, ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבית נוספים, והדרת אגף התקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד מעבודת המטה הנדרשת כפי שאתה בוחר לעשות בעת הזו.". [7] ההתפטרות זכתה לתגובות רבות במערכת הפוליטית ואנשי ציבור. [8]

לאחר משרד האוצר

לאחר התפטרותו ממשרד האוצר מרידור נמצא בשנת צינון בה הוא לא יכול לעסוק במגזר הפרטי בעניינים בהם עסק במגזר הממשלתי. הוא צפוי ללמד בסוף שנת 2020 באוניברסיטה העברית כמורה מן החוץ יחד עם פרופ' מומי דהן וד"ר אייל פאר סדנה לסטודנטים לתואר שני בנושא מדיניות ציבורית. [9] בשנת 2021 התמנה לסמנכ"ל הכספים של חברת ההיי-טק לייטריקס (Lightricks) שמפתחת כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי. [10]

תפיסת עולם חברתית-כלכלית-סביבתית

מרידור דוגל בתפיסות של ימין כלכלי, ותפיסתו משתקפת באירוע ציבורי שקיים עם אזרחים וענה כך לשאלה לגבי שיוויון: "אני לא מאמין בשוויון. איפה שלא ניסו ליצור חברה שוויונית בעולם זה נכשל. אבל שיוויון הזדמנויות כן. הילד שנולד בג'יסר א זרקה והילד מתל אביב צריכים לקבל תנאי פתיחה שווים, בכל מה שנוגע למשאבים שהמדינה משקיעה בהם. מה כל אדם עושה עם זה? זה כבר עניין שלו".[11]