קולטן (מחצב)

קולטן (באנגלית: Coltan; קיצור של columbite–tantalites) הוא השם המקובל בחלק מהספרות העוסקת במינרלים לתערובת שחורה וחסרת ברק של המינרלים קולומביט וטנטליט. שם המינרל הקיבוצי הוא צרוף התחיליות של שמות שני מינרלים אלה. באפריקה קרויה בשם זה עפרה מתכתית המכילה ניוביום וטנטלום.

יש כיום ביקוש רב לקולטן במערב. דבר זה הוא תוצאה מהשימוש גובר באבקת טנטלום המופקת מקולטן בייצור קבלים עבור התעשיות עתירות הידע לשם שילוב במוצרים כדוגמת טלפונים סלולריים, נגני DVD, מחשבים ניידים וכו'.

קיימת טענה כי מחירו הגבוה של הקולטן היה אחד הגורמים למלחמת קונגו השנייה, עימות שגרם למותם של כארבעה מיליון איש. רואנדה ואוגנדה מייצאות כיום למערב (בעיקר לארצות הברית) קולטן שנגנב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

הפקה ומכירה של טנטלום

אוסטרליה היא המקור העיקרי למינרלים עשירים בתחמוצת טנטלום. היצרן הגדול ביותר "Sons of Gwalia" מפעיל באוסטרליה שני מכרות המספקים כ-50% מהתצרוכת העולמית לטנטלום.[1] את המינרלים המכילים טנטלום כורים גם בקנדה, בברזיל, בסין וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. (שבה מצויים כ-80% מהעתודות הידועות בעולם). גם תאילנד ומלזיה הן יצואניות של מינרלי טנטלום, המתקבלים במדינות אלה כמוצר לוואי של תהליך הכרייה והפקת הבדיל.

עיקר האספקה מיבשת אפריקה מגיע מהאזורים המזרחיים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מקומות נוספים שבהם כורים מינרלים עשירים בטנטלום הם אתיופיה, ניגריה, זימבבואה, מוזמביק, נמיביה, דרום אפריקה ומצרים.

כל התוצרת מגיעה בסופו של דבר לאחת משלוש חברות בעולם, "Cabot Inc" בארצות הברית, HC Starc בגרמניה ו-Nigncxia בסין שהן היחידות בעלות הציוד להפקת טנטלום ממחצבים גולמיים.

שימושים

השימוש העיקרי (כ-60%) בטנטלום הוא בייצור קבלים, שהם רכיבים חיוניים בציוד אלקטרוני מסוגים שונים כולל טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים. הגאות בביקוש למכשירים אלה בעשור האחרון גרמה לביקוש חריג ולהעלאת מחירי המינרל עד 600 דולר לקילוגרם בדצמבר 2000.[2] עליות מחירים אלה גרמו לתופעות הדומות לבהלה לזהב. איכרים נטשו את החקלאות והחלו לחפש קולטן בשיטות דומות לחיפוש זהב. עליות המחירים גם גרמו למתח בין המדינות המפיקות את המינרל, בייחוד בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לרואנדה.

בעיות

בעיות סביבה

אזור הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הוא אזור שאינו יציב מבחינה פוליטית, ואזור המכרות הוא בתוך אחד מתחומי המחייה העיקריים של גורילות השפלה המזרחית (Gorilla gorilla graueri) המצויות בסכנת הכחדה.

נטען כי לכריית קולטן יש השלכות סביבתיות חמורות על היערות ובעלי החיים באזור, ובייחוד על אוכלוסיית גורילות השפלה המזרחית. "קרן דיאן פוסי", הקרויה על שם חוקרת הגורילות הנודעת, רתמה למאבק כנגד כריית הקולטן המכונה "טלפונים סלולריים ידידותיים לגורילות" ידוענים ובהם את לאונרדו דיקפריו. [3]

סכסוכים בין מדינות והברחות

הכיבוש הרואנדי במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו גרם לכך שהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אינה מסוגלת לנצל את המשאב לתועלתה. דו"ח של מועצת הביטחון של האו"ם שהופץ לאחרונה טוען כי כמות גדולה של העפרה נכרית בצורה לא חוקית ומוברחת מעבר לגבולה המזרחי של המדינה בידי מיליציות מאוגנדה השכנה, בורונדי ורואנדה. ההערכה היא כי הצבא של רואנדה הרוויח לפחות 250 מיליון דולר בפחות מ-18 חודשים ממכירת קולטן. עם זאת, הערכות אלה בעייתיות שכן לרואנדה עצמה יש מרבצי קולטן, דבר המקשה על זיהוי המינרל המוברח.

הברחת קולטן היא מקור הכנסה ראשי עבור המדינות שכבשו אזורים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לרבים מעוררת עובדה זו שאלות מוסריות לגבי השימוש בקולטן בדומה לאלה שהתעוררו מקניית יהלומי דמים (יהלומים שמקורם באזורי עימות ומכירתם שימשה למימון רכישת נשק). בשל הקושי להבדיל בין מחצבים שהופקו בדרך חוקית לאלה שהופקו בדרך בלתי חוקית החליטו כמה חברות אלקטרוניקה לוותר על קולטן ממרכז אפריקה לחלוטין, ולהסתמך על מקורות אחרים.

כל שלוש המדינות שהדו"ח של האו"ם נקב בשמן כמבריחות קולטן הכחישו כי הן מעורבות בכך. העיתונאי האוסטרי קלאוס ורנר תיעד קשרים בין חברות רב-לאומיות והסחר הבלתי חוקי בקולטן.[4]

עליות מחירים וביקושים משתנים

בייצור ומכירה של קולטן וניוביום מהמכרות באפריקה הייתה ירידה משמעותית מאז עליות המחירים הדרמטיות בשנת 2000 שנגרמו בשל הספסרות בחברות הבועה של האינטרנט. עובדה זו נתמכת בחלקה מנתונים מ"הסקר הגאולוגי של ארצות הברית". [5] [6]

קנייה מוסרית של טנטלום-ניובים

המרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים שמושבו בבלגיה (מדינה שלה יש מסורתית קשרים קרובים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), מעודד קניינים בינלאומיים להימנע מקניית קולטן מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מטעמים מוסריים.

"המדינות המרכז אפריקאיות, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רואנדה ושכנותיהן היו מקור לכמויות משמעותיות. אבל מלחמת אזרחים, שוד הפארקים הלאומיים ויצוא המינרלים, היהלומים ומשאבי טבע אחרים למימון מיליציות גרמו למרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים לקרוא לחברים בו להשגיח כי הם רוכשים את חומרי הגלם ממקורות חוקיים. פגיעה, או איום בפגיעה בתושבים המקומיים, חיות הבר או הסביבה אינם מתקבלים על הדעת".[7]

בשנים האחרונות אכן חל מעבר מהיצרנים המסורתיים לספקים כדוגמת מצרים, אבל הגורם לכך היו סיבות כלכליות ולא מוסריות. בין הנפגעות העיקריות נמצאת גם אוסטרליה שבה התרחשה בשנת 2004 פשיטת הרגל של היצרן הגדול בעולם, החברה האוסטרלית "Sons of Gwalia Ltd", אם כי החברה ממשיכה לייצר ולייצא את המחצב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים, בריסל בלגיה
  2. ^ קולטן, גורילות וטלפונים סלולריים
  3. ^ לאונרדו דיקפריו בעד טלפונים סלולריים ידידותיים לגורילות
  4. ^ קלאוס ורנר, הספר השחור החדש של חברות המותגים (בגרמנית "Das neue Schwarzbuch Markenfirmen‏"), 2003, ISBN 3-216-30715-8
  5. ^ הסקר הגאולוגי האמריקני.סיכום מכירות מינרלים, ינואר 2002 טנטלום בעמודים 166-7
  6. ^ הסקר הגאולוגי האמריקני סיכום מכירות מינרלים, ינואר 2005, טנטלום בעמודים 166-7
  7. ^ המרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים, בריסל בלגיה