עושר ועוני העמים (ספר)

עושר ועוני העמים: מדוע חלק כה עשירים וחלק כה גרועים (באנגלית: The Wealth and Poverty of Nations), הוא ספר עיון מאת דייוויד לנדס (David Landes) שיצא לאור בשנת 1998.

לנדס, פרופסור הלכלכלה ולהיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד, מנסה לענות בספר על השאלה מדוע חלק מהמדינות והאיזורים בעולם עברו תהליך של צמיחה כלכלית מהירה בעוד שאר העולם לא. הוא עושה זאת על ידי בחינה ארוכת טווח של איזורים שונים של העולם, במיוחד של אירופה ושל ארצות הברית, וכן יפן, סין, העולם הערבי ואמריקה הלטינית. בנוסף לניתוח נתונים של הכלכלה והאקלים, הוא מייחס חשיבות גדולה לנכסים לא-מוחשיים כמו תרבות, מוסד חברתי ויזמויות בחברות שונות שהוא בוחן, כדי להסביר הצלחה כלכלית או כשלון שמקושרים בספר לגידול בתוצר מקומי גולמי.

לנדס מחיה מחדש, לפחות חלקית, כמה תיאוריות שלדעתו נזנחו בטעות על ידי אקדמאים ב-40 השנים האחרונות:

• "תזה תרבותית" או מוסר עבודה פרוטסטנטי של מקס ובר, לפיה הערכים שהדת הפרוטסטנטית הנחילה לחסידיה דרבנו אותם להעריך עבודה קשה, עיתוי, יזמות, שוק חופשי וחשיבה חופשית במידה רבה יותר מאשר אחיהם הקתולים. דבר שמסביר את הצמיחה המהירה של האזורים הפרוטסטנטיים הצפוניים כגון הולנד, בריטניה, דנמרק וחלקים מגרמניה לעומת מדינות קתוליות בדרום אירופה כמו ספרד וצרפת.
• "התזה הידראולית" או "תורת העריצות המזרחית" של Karl A. Wittfogel, שבה הרודנים שולטים בשימוש במים כדי לשלוט באוכלוסייה כרצונם.
• "תזה האקלים" המניח כי האקלים טרופיים הם, בהינתן שכל יתר התנאים שווים, מועמדים גרועים לפיתוח כלכלי.
• תאוריות רבות של אדם סמית, שהספר שואל ממנו את הכותרת. אין זה אומר בהכרח כלכלה נאו-קלאסית, שכן לפי ה"יתרון יחסי "יכול להשתנות עם הזמן.