עבדים של הגלובליזציה

עבדים של הגלובליזציה

בתאוריה, הזינוק ברווחי התאגידים אמור להוביל ליצירת מקומות עבודה ולעלייה בשכר; אולם תהליך זה נשבר והעובדים אינם מרוויחים, בגלל הגלובליזציה

מאת דניאל גרוס, ניו יורק טיימס. פורסם בדה-מרקר ביום 12.4.2006.

בארצות הברית ובאירופה, לא היה מתאם בשנים האחרונות בין תוצאות התאגידים לבין כל הכלכלה של המדינה. לדוגמה, ההכנסה החציונית של העובדים האמריקאים כמעט לא השתנתה מאז 2000, בעוד שרווחי התאגידים כמעט הוכפלו. בגרמניה, נפל השכר במונחים ריאליים בשנתיים האחרונות, בעוד שרווחי החברות במדד DAX 30 הוכפלו ואף יותר. ובגרמניה וברוב חלקי אירופה, קצב הצמיחה של הכלכלה נותר עגום.

בתאוריה, היחס בין רווחי תאגידים לשכר אינו אמור להיות משחק סכום אפס. גידול ברווחי התאגידים אמור לזרז השקעות, שאמורות להוביל ליצירת מקומות עבודה ולעלייה בביקוש הצרכנים, שנוטה להוביל לעלייה בשכר. אולם התהליך הזה נשבר, לפחות בגבולות הלאומיים, בגלל שתי מגמות קשורות שנובעות בעיקר מהגלובליזציה.

אמת יציבה היא, שבמדינות המפותחות הגדולות ההון חזק ומגזר העובדים חלש. משנת 2001 ועד לרבעון הרביעי של 2005, עלה שיעור הרווח של התאגידים מתוך התמ"ג של ארצות הברית באופן משמעותי, מ-7% ל-11.6%. החברות הצליחו לחסוך נתח גבוה יותר מהמזומנים שיצרו, במקום להעביר אותו למשכורות, חלקית משום ש"שוק העבודה כמעט לא השתקם", לפי ג'י ברדפורד דה לונג, כלכלן מברקלי. לדבריו, בעוד שהאבטלה נמוכה, מדדים אחרים - משעות עבודה ועד ליחס עובדים לאוכלוסייה - עדיין אינם מעודדים.

חלק בלתי פרופורציונלי של הגידול בהכנסות מגיע מחוץ לארצות הברית, דבר המצביע על כך שהחברות האמריקאיות נוטות לגייס עובדים ולהשקיע מחוץ לארצות הברית

באירופה, שבה האיגודים עדיין חזקים, הגידול ביכולת וברצון של החברות בצרפת ובגרמניה להשקיע מחוץ לארצן נותן להנהלות החברות כוח מול העובדים. "להון יש כושר ניידות באירופה", אמר סטפן קינג, כלכלן ראשי ב-HSBC בלונדון. "חברות גרמניות מסוגלות לומר לעובדים שהם יכולים לקבל את משכורתם המקוצצת או שיזכו לראות את המפעלים בארצם נסגרים ונפתחים בפולין או בהודו".

הניידות הגבוהה של ההון מאפשרות לחברות להשקיע את רווחיהן ברחבי העולם בחופשיות רבה. "חברות אמריקאיות כמעט לא החזירו את הרווחים שלהן בהשקעה מקומית", אמר ג'ארד ברנסטיין, כלכלן ראשי במכון למדיניות כלכלית בוושינגטון הבירה.

הודות לגלובליזציה ופתיחת שווקים חדשים, אמר קינג, "קשה יותר ויותר לטעון שהחברות עצמן קשורות למדינות המקור שלהן". הוא ציין, לדוגמה, שאצל וודאפון, ענקית הטלקום הבריטית, 80% מהמכירות ומכמות העובדים מצויים מחוץ לבריטניה. וב-2002, לפי קינג, בקרב 50 החברות הבינלאומיות הגדולות, 55% מהעובדים ו-59% מהמכירות היו מחוץ לארצות המקור.

מגמה זו אינה כה ברורה בארצות הברית. סטנדרד אנד פור'ס מעריכה שבקרב החברות במדד 60% ,S&P 500 מהמכירות מגיעים מארצות הברית. אולם עבור כמה מהחברות הגדולות, כמו מקדונלד'ס, השוק המקומי מהווה רק שליש מההכנסות. חשוב מכך, אמר יאנג, חלק בלתי פרופורציונלי של הגידול בהכנסות מגיע מחוץ לארצות הברית, דבר המצביע על כך שהחברות האמריקאיות נוטות לגייס עובדים ולהשקיע מחוץ לארצות הברית.

ברבעון האחרון של יצרנית המחשבים דל, היו המכירות מחוץ לארצות הברית 43% מכלל המכירות, לעומת 40% ברבעון הקודם. דל מגייסת עובדים בארצות הברית. בסתיו האחרון, היא פתחה מפעל בצפון קרוליינה שעשוי להעסיק 1,500 עובדים בתוך חמש שנים. במארס האחרון, הודיעה דל על תוכניות לגייס 10,000 עובדים חדשים בשלוש השנים הבאות - בהודו.

בהינתן המגמות הללו, השילוב של גידול מהיר ברווחי התאגידים והיציבות או אף הנפילה בשכר הריאלי נראים פחות פרדוקסליים. אולם כמה כלכלנים תוהים כמה זמן עוד המגמות הללו יתקיימו.

"כאשר יש ירידה בשוק העבודה לעומת שוק ההון, יש נטייה לעלייה בלאומיות במדיניות הכלכלית, שהיא תגובה דמוקרטית להשפעות הגלובליזציה", אמר קינג.

במלים אחרות, הוויכוחים על יבוא מסין, מיזוגי חברות ממדינות שונות והשקעות של חברות מהמזרח התיכון בתשתית של ארצות הברית הם, כנראה, רק ההתחלה

הערה: ישראל, לכאורה, נמצאת בצד המרוויחים מהמדיניות הגלובלית הזו. אך כפי שאנו יודעים, מצב העובדים גם בישראל לא משתפר, להפך. הסיבה היא שמה שחשוב אלו לא ההשקעות מחוץ לארצות הברית, אלא מה השכר של העובדים במקומות הללו, וכמה מההכנסות שהם מייצרים חוזר לבעלים כרווח. כשבודקים גם פרמטרים אלו, רואים שרוב העובדים מחוץ לארצות הברית מרוויחים שכר נמוך, גם בסטנדרטים מקומיים, וכך נוצרים רווחים גדולים יותר שזורמים חזרה להנהלות התאגידים ומגדילים את הפערים בארצות הברית...