משתמש:האזרח דרור/ספר/דמיון לתופעות אקולגיות
ההבחנה בין הדמיון בין תופעות ביולוגיות וחברתיות או כלכליות הוא עתיק יומין. יש הרבה מונחים שיובאו מהתחום הביולוגי בנסיון מגושם משהו לנסח תובנות בתחום החברתי. בזמן העתיק הדבר כלל את "משל הדבורים" בזמן היותר חדש את הנסיון לאמץ את תורתו של דארווין למאבק בין המינים השונים בטבע לתאוריות חברתיות בדבר "עליונות" גזעים מסוימיים של בני אדם.
למרות זאת, האדם קשור לביולוגיה לפחות ב-3 צורות חשובות, שהתעלמות מהן תהיה לרועץ לכל חוקר חברתי:
- האחת היא שבני האדם הם יצורים ביולוגיים ולכן התנהגותם כפרטים וכקבוצות מושפעת מאינטרסים ואילוצים ביולוגיים.
- השניה היא שמערכות אנושיות תלויות במעערכות האקולגיות לשם קבלת אנרגיה, שירותים כמו טיהור מים או הספקת חמצן, ומשפיעה על מערכות אלה בפעילות שלהם כמו בירוא יערות, הקמת שטחי חקלאות, סלילת כבישים, זיהום בחומרים כימיים שונים או הכחדת מינים.
- השלישית היא שמערכות אנושיות ומוסדות אנושיים כמו משפחה, שוק, ממשלות, פירמות וכו', חולקות מאפיינים דומים למערכות אקולגיות וביולוגיות, ולמרות שיש הבדלים רבים בין המערכות השונות ניתן לנסות ללמוד מה משותף בין מערכות אלה ובכך להכירן טוב יותר.
פרק זה יתמקד בנושא השלישי, מתוך אמונה שהבנת הדמיון והשוני בין 2 התחומים יש לו חשיבות גדולה להבנה אחרת של הכלכלה.
תחרות ומגוון
בעולם הביולוגי יש כוחות שונים הקובעים מה כמה מגוון גנטי יהיה במערכת אקולוגית נתונה. יש גורמים המעודדים רבגוניות גנטית ויתרון לשונה. דוגמה אחת היא יתרון הטרוזיגוטי בו 2 תכונות טהורות עלולות לגרום לחסרון , אבל שילוב שלהן נותן יתרון. המקרה המפורסם הוא של 2 גנים שבצורתן הטהורה של כל אחד מהם יוצרים בעיה - אנמיה חרמשית מצד אחד , ופגיעות למלריה מצד שני. אבל השילוב שלהם נותן עמידות למלריה יחד עם העדר אנמיה חרמשית.
דוגמה אחרת ליתרון לשונה הוא במצב של תחרות עזה - אז השונים יכולים לנצל טוב יותר את תנאי השטח - להתמחות בניצול משאב מסויים שאינו מנוצל בצורה מיטבית על ידי גורמים אחרים, או להתנהג בצורה מרוב האוכלוסיה כדי לקבל הגנה טובה יותר נגד טורפים.
יתרון לדומה מתרחש בביולוגיה כאשר טיב היחסים הוא של שיתוף פעולה - בדרך בין פרטים באותו מין - לדגומה כאשר נדרשת תקשורת בין הורים לילדים או בין בני זוג, או כאשר פרטים רבים מאותו מין נודדים למקום רביה מסויים באותו זמן. כללית ככל שיש מצב תחרותי חזק יותר יש יותר גיוון גנטי , שכן יש חשיבות גדולה יותר ליכולת לנצל טוב יותר משאב מסויים ולדחוק יריבים אחרים.
לדבר זה השלכה ישירה על הכלכלה - שכן המודל הרגיל של הכלכלה מנסה לתאר מצב של תחרות אינטנסטיבית (שוק משוכלל) במצב הומוגני לגמרי (לכל היצרנים אותו מוצר עם אותן תכונות) - אם נניח שיש דמיון מוחלט בין 2 התחומים נגיע למסקנה שתאור זה לקוי בחסר. לפי התחזית הביולוגית נצפה שבמצב תחרותי יהיה מגוון בסוג השירותים והמוצרים שמציעים בענף מסויים במקום מסויים, וכי פירמות שונות יהיו בעלות מאפיינים שונים זו מזו - פונקציות ייצור שונות, היקפים שונים, קשרים שונים ועוד.
בפעולה זו הנחנו שפירמות דומות ליצורים חיים וכי יש להם רצון פנימי לשרוד ואף לגדול - זאת בניגוד לבעלי חיים שלפעמים רוצים לגדול אבל התמריץ החשוב ביותר שלהם הוא להתרבות. המקרה האנושי מסובך יותר בגלל שפירמות אינן נמצאות במירוץ אבולוציוני לבדן - הן גם מורכבות מבני אדם שגם להם יש תהליכים אבולוציניים של יצירה, השתנות, ברירה והכחדה. הדבר מסתבך עוד יותר נוכח מרוצים אבוליוציונים נוספים של טכנולוגיות ומוסדות חברתיים- כמומדינות זרמים אידאולוגיים ותרבותיים ועוד.