מפלגת הדמוקרטיה הישירה
|
|
מבוא
זהו מאמר על מפלגה למען קידום של דמוקרטיה ישירה. המאמר נכתב לפני כמה שנים, באיזור 2004? (עד כמה שאני זוכר).
לחלק מתומכי הדמוקרטיה הישירה הרעיון נראה אבסורדי, אבל אנסה להראות שאין זה כך.
ניפוץ מיתוסים מקובלים
ראשית, ניפוצם של 2 מיתוסים מקובלים.
1- פוליטיקה, אינה דבר מלוכלך בו עוסקים בכנסת. פוליטיקה היא החלטות המחייבות חברה שלמה. פוליטיקה כשלעצמה אינה דבר מלוכלך, כשם שמטבח כשלעצמו אינו דבר מלוכלך. פוליטיקה היא עסק מסריח אם מנהלים אותה בצורה לא מוצלחת (כפי שיובהר בהמשך). תחושת המיאוס מהפוליטיקה משרתת דווקא את תאבי הכוח המושחתים ביותר.
2- השיטה הפוליטית הנהוגה כיום בישראל אינה דמוקרטיה, כי אם שלטון נציגים. המרחק בין דמוקרטיה לבין שלטון נציגים גדול כמעט כמו המרחק בין שלטון נציגים לשלטון יחיד. הדמוקרטיה המקורית, ה"דמוס- קרטיה" ("דמוס" – כלל החברים בקהילה, "קרטיה" – שלטון) הומצאה באתונה לפני 2,500 שנה. ב"דמוס- קרטיה" היתה לכל אזרח (גבר, שאינו עבד) סמכות להשתתף בכל הצבעה על כל החלטה פוליטית. במידה ונזקקו לנציגים בחרו אותם בהגרלה. הביקורת המקובלת ביותר על האתונאים היא אי מתן זכויות אזרח גם לעבדים ולנשים. אבל נשים קיבלו זכויות הצבעה רק במאה ה-20; ואילו העבדים שלנו פשוט חיים בעולם השלישי. כך שאתם יכולים להפסיק לחייך בשביעות רצון כזו. האתונאים חיו בתקופתם, מוקפים במדינות דיקטטוריות, כך שהם לא היו כליל השלמות. אולם יש לזכור כי עד היום אנו נהנים מפירות הדמוקרטיה האתונאית בתחום הפילוסופיה, האומנות והפוליטיקה.
אין לי כאן כוונה או היכולת לפרט את הבעיות שיש לדמוקרטיה ישירה ואת היתרונות שיש לה על פני שלטון נציגים. העובדה ששלטון הנציגים מנסה להתהדר בנוצות הדמוקרטיה, כשם שהשלטון הדיקטטורי בסוריה או בעירק מקיים "בחירות", מעידה ששלטון הנציגים מנסה לטשטש את ההבדלים ומסיבה טובה.
מי שרוצה לקרוא עוד על דמוקרטיה ישירה יכול לקרוא את הצהרת הדמוקרטיה הישירה, "חלופה למדינה פסיכוטית" או "ממחאה למהפכה" (מאת עקיבא אור), או את כתבי הפילוסוף קסטוריאדיס (להשיג לדוגמה בסלון מזל).
כמו שלטון נציגים, גם דמוקרטיה תלויה בבגרותם הפוליטית של האזרחים. לדוגמה, גם שלטון הנציגים בארץ לא ממש תיפקד עד שלא העיפו את מפא"י אחרי 30 שנה בשלטון, מלחמת יום כיפור ועוד כמה הצלחות. אנשים שחיו בשלטון דיקטטורי, שבו לא שואלים אותם מה דעתם, ובו מסוכן להביע דעות מנוגדות לשלטון, צריכים לחיות בזמן מה בסביבה אחרת כדי שבה יש רעיונות כמו חופש ביטוי, זכויות אזרח, הגנה על זכויות מיעוטים, סובלנות וכו' – לפני שהם מתחילים בכלל להבין את החשיבות שיש לרעיונות אלו, ואת היישום וההגנה עליהם בחיי היומיום.
באופן דומה, הדרך הטובה ביותר להבין מה זה דמוקרטיה ישירה היא פשוט לחוות אותה (אפילו בקבוצה קטנה של 5-10 אנשים): דיבורים אינסופיים על כמה זה טוב, וניתוחים שכלתניים דומים קצת לדיון על כמה נפלא הוא טעמם של התפוחים. מי שמנסה מבין (אני מקווה לפחות), מי שלא- חבל על הזמן.
מפלגה
איך אפשר לקדם את הדמוקרטיה הישירה? הנה רעיון – "מפלגת דמוקרטיה ישירה" . למפלגה הזאת, בניגוד למפלגות אחרות, אין בכלל מצע. אין מטרה למפלגה הזאת, מלבד ביטולה שלה עצמה על ידי שינוי השיטה הפוליטית ומעבר הדרגתי משלטון נציגים לדמוקרטיה ישירה (המילים דמוקרטיה ישירה נועדו כדי להסיר כל ספק שאין הכוונה לשלטון נציגים "דמוקרטי").
כל נציג של המפלגה שנבחר לכנסת או למוסד ציבורי אחר, אינו מתפקד יותר מאשר המשכו של לחצן ההצבעה בכנסת. דעותיו, הבטחותיו, יחסיו עם השכנה ממול, וצבע שפמו אינם מעניינים איש. כל שעליו לעשות הוא להצביע כפי שציבור המצביעים במפלגה מכתיב לו, בכל נושא ועניין. לדוגמה, אם הוא בעד יציאה מהשטחים, אבל נערכת הצבעה וציבור המצביעים החליט ההפך- עליו להצביע בהתאם לעמדה זו.
בכל פרק זמן (לדוגמה כל שבוע, או כל חודש), מובעות ההצעות שאמורות לעבור הצבעה בכנסת להכרעה בפני "ציבור המצביעים" (יכול להיות שאלו חברי המפלגה או ציבור גדול יותר בהתאם לקריטריון אחר). הציבור מצביע (בהצבעה אנונימית, אבל עם תוצאה גלויה ומנגנונים טכניים שיכולים לאפשר שקיפות, לדוגמה להזמין בדיעבד מידע על ההצבעה שלך, או מידע על חתכי הצבעה של אוכלוסיות בחתכים שונים). ועם היוודע התוצאה (לדוגמה רבע שעה לפני ההצבעה בכנסת), הולך ח"כ המפלגה ומצביע על פי התוצאה. כיוון שחבר הכנסת הנ"ל אינו "פוליטיקאי מקצועי", אפשר להחליף אותם בתדירות הגדולה ביותר האפשרית בחוק – אחת לחודש לדוגמה. תפקודים אחרים של ח"כ כמו העלאת שאילתות או חקיקה פרטית, יכולים גם הם להיקבע במנגנון של דמוקרטיה ישירה.
ציבור המצביעים ושיטת ההצבעה
מי הוא ציבור המצביעים? מתי הם מצביעים ואיך? כל אלו הם שאלות חשובות, שאפשר לתת להן פתרונות רבים. לדוגמה יכול להיות שרק חברי המפלגה מצביעים, או שאם הצטרפת ל"ציבור המצביעים" (גם אתה לא חבר מפלגה) לפני חודש אתה כבר חלק מציבור המצביעים, או שכל אחד מאזרחי המדינה יכול להצביע בזמן אמת כל עוד הוא חותם על "עצומת הדמוקרטיה הישירה", או על ידי מעבר בהצלחה על שאלון שניסחו מומחים (בעלי דעות מנוגדות) בנוגע לתחום המקצועי (ועל ידי כך הבטחה שכל הצדדים סביב הוויכוח מסכימים על רקע מקצועי מינימלי של מקבלי ההחלטות). איך – הפתרון הכי הגיוני הוא הצבעה באינטרנט, ומי שאין לו יכול לקבל סבסוד לאינטרנט קפה. כאמור, יש עוד סיבוכים שונים - טכניים, חוקיים וכלכליים – אבל לכולם, אני מאמין, אפשר למצוא פתרון.
רבים חושבים שיש צורך בידע מקצועי רב כדי לקבל החלטות נכונות. אמת, אבל זה בדיוק תפקידו של הדרג המקצועי – מומחים שנותנים המלצות, את הבחירה בין ההמלצות המקצועיות השונות, מבצעים על פי בחירה ערכית – ובה אין יתרון לחברי כנסת. להפך – חברי כנסת מצביעים על נושאים רבים שאין להם מושג קלוש בהם, ועל חוקים רבים שהם בכלל לא קראו, ומטעמים שהם לעיתים קרובות לא קשורים בהכרח לטובת הציבור. מקבלי ההחלטות לא מפגינים כל כשרון בקבלת החלטות, אלא לקבלת תפקיד של מקבל החלטות ולשם כך דרושים בדרך כלל כישורים אחרים לחלוטין – כמו צביעות, תככנות או חנופה.
בעיות ושאלות נפוצות
נסיונות השתלטות
ומה אם יבואו אנשים שירצו להשתמש במפלגה לצרכים שלהם? הדבר הטוב ביותר שיכול לקרוא למפלגה הוא שאנשים שלא תומכים ברעיון הדמוקרטיה הישירה (כמעט כל הציבור כיום), מכריחים את עצמם להודות ביתרונה של השיטה (גם אם בצורה מקומית) ולהשתמש בה בעצמם. כל אחד שיעבור את התנאים להיות חלק מ"ציבור המצביעים" (לדוגמה חברות במפלגה, הרשמות זמן מה לפני ההצבעות או כל מיני פרוצדורות אחרות), וייקח חלק בהצבעה אחת (לדוגמה בנושא דת ומדינה, בעידוד גוף כלשהו), ירצה לעשות זאת שוב, בנושים אחרים לחלוטין (לגליזציה של קנביס לדוגמה). אם כל מצביעי ש"ס יתפקדו כמצביעים, מיד יעשו כן גם יריביהם בנושאי דת – ככל שהמצב יתן יותר כוח ל"ציבור המצביעים", כן יגבר רצונם של האחרים להשתתף גם. כל מי שכותב היום מכתבים לעיתונים או לחברי הכנסת, מי שהולך להפגנות או מצביע במשאלים דעת קהל, יוכל להצביע ולהשפיע.
ומה לגבי השתלטות על המפלגה? – חשש כזה קיים ממילא בכל מפלגה, והוא קשה בהרבה לביצוע במפלגת דמוקרטיה ישירה. ראשית יש להבדיל בין מי שהמפלגה נותנת לו זכות הצבעה בכנסת, לבין מי שמקבל זכות הצבעה (בצורה של דמוקרטיה ישירה כמובן) בנושאים הנוגעים למבנה המפלגה (ייתכן ומדובר בדיוק באותן "הרשאות", וייתכן שמדובר בדרישות גבוהות יותר). על כל פנים, קשה הרבה יותר לשחד, לבצע תככים "פוליטיים" וכו'. אין במפלגה מרכזי כוח – מעבר לכך שיש צורך במנגנונים שימנעו רמיה, דברים שיכולים לקבל מענה טכני, כמו גם פיקוח על ידי נציגים שיבחרו בהגרלה. אין דרך לשחד עשרות אלפי אנשים (אם לא מאות אלפים). למפלגה אין גם מצע על "מה" אלא בעיקר על "איך", כך שלא סביר שהחלטות אלו ישתנו בצורה תכופה. מעבר לזה, המפלגה עצמה היא יותר "מימ", רעיון או שלב-מעבר בדרך לדמוקרטיה ישירה אמיתית, שתבטל את הצורך בנציגים ותאפשר לאנשים לקבל החלטות פוליטיות, במקום לבחור נציגים שיבחרו במקומם.
הדרה
חשש אחר הוא הדרה של אנשים עניים מתוך הפוליטיקה. לציבורים העניים יותר יש פחות זמן פנוי, וכן יש לה פחות גישה לאינטרנט. בנסיון לתת מענה לחלק מבעיה זו ניתן לקדם את הפיתוח של מרכזי מידע שכונתיים.
חלק מבעיה זו נשאר למרות זאת, בגלל מחסור בזמן. קיום של דמוקרטיה קשור עם מידה מסויימת של שיוויון ובמצבים של אי שוויון קיצוני גם הדמוקרטיה לא תתפקד - וזה נכון גם לשלטון נציגים וגם לדמוקרטיה ישירה.
סטטוס
בעבר יזם הלל קאופמן הקמת מפלגה ישירה. חברי התנועה לדמוקרטיה ישירה מתחו ביקורת על העדר דמוקרטיה פנימית ושקיפות במפלגה זו - לדוגמה בגלל סעיפים שמונעים בחירה של מוסדות המפלה אלא לאחר שזו תכנס לכנסת.
במרץ 2011 החלו פעילי התנועה לדמוקרטיה ישירה לפעול להקמתה של המפלגה הישירה.
קישורים חיצוניים
- המפלגה הישירה אתר הבית של המפלגה הישירה
- כתבה ב"הארץ" - כתבה הסוקרת את הקמתה של המפלגה הישירה