שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

הלאומיות החלה לצמוח בעקבות ה[[המהפכה הצרפתית]]. היא התחזקה במהלך המאה ה-19 ו"אביב העמים" משנת 1848. בהמשך תנועה זו העניקה עצמאות למדינות כמו יוון, איטליה, פולין שהיו עד אז תחת עולן של אימפריות שונות.  

הלאומיות החלה לצמוח בעקבות [[המהפכה האמריקאית]] ו[[המהפכה הצרפתית]]. היא התחזקה במהלך המאה ה-19 ו"אביב העמים" משנת 1848. בהמשך תנועה זו העניקה עצמאות למדינות כמו יוון, איטליה, פולין שהיו עד אז תחת עולן של אימפריות שונות. הרעיון הלאומי במובנו האתני, לפיו עם זכאי לטריטוריה משלו שבה יוכל לתת ביטוי לתרבותו המיוחדת, התפתח במאה ה-19 באירופה בהשראת הוגים כיוהאן גוטפריד הרדר ויוהאן גוטליב פיכטה. הוא התבטא בתנועה הלאומית הגרמנית, שהיוותה תגובה לכיבוש הצרפתי ולרעיונות השוויון האוניברסליים של המהפכה הצרפתית, ותבעה את איחוד כל הנסיכויות הגרמניות למדינה אחת. הוא התבטא גם בתנועה הלאומית היוונית ובמלחמת העצמאות היוונית, שהביאה לעצמאות יוון משלטון האימפריה העות'מאנית ב-1832, ובתנועה הלאומית האיטלקית, שהושפעה מדמויות כמו ג'וזפה מציני וג'וזפה גריבלדי והביאה לאיחוד איטליה ב-1861.

 

לזרמי שמאל יש זרמים כלל עולמיים – שהתנגדו לרעיון הלאומיות  – כמו תנועת הסוציאליזם העולמי של מארקס וחלק מההוגים הקומוניסטים וכן תנועות אנרכיסטיות. לעומת זאת היו גם זרמי שמאל – סוציאליסטים וליברלים שטענו כי המודל לחברה מתוקנת מצריך שימוש במדינת הלאום. דוגמאות לדבר זה היו בורוכוב ואנשים פרו –ציונים במאה ה-19 וארלוזורוב (מהזרם הליברלי). בעולם המודל של מדינה סוציאל דמוקרטית  קודם על ידי ביסמארק כתנועה לאומית – סוציאלית שמהווה חלופה לתנועה הסוציאליסטית הרדיקלית.  

לזרמי שמאל יש זרמים כלל עולמיים – שהתנגדו לרעיון הלאומיות  – כמו תנועת הסוציאליזם העולמי של מארקס וחלק מההוגים הקומוניסטים וכן תנועות אנרכיסטיות. לעומת זאת היו גם זרמי שמאל – סוציאליסטים וליברלים שטענו כי המודל לחברה מתוקנת מצריך שימוש במדינת הלאום. דוגמאות לדבר זה היו בורוכוב ואנשים פרו –ציונים במאה ה-19 וארלוזורוב (מהזרם הליברלי). בעולם המודל של מדינה סוציאל דמוקרטית  קודם על ידי ביסמארק כתנועה לאומית – סוציאלית שמהווה חלופה לתנועה הסוציאליסטית הרדיקלית.  

מאז שנות ה-80 מודל הלאומיות הזה זה החל להתערער עם התחזקות תהליך ה[[גלובליזציה]] והתחזקות כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ומוסדות אזוריים ועולמיים כמו [[האיחוד האירופי]], [[הבנק העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]] וכו'.  אזרחים רבים גילו כי הם יכולים לבחור איזה ממשלה שהם רוצים  - אבל ההחלטות נלקחות במוסדות שנמצאים מעל המדינה, וקשרי הון שלטון עיתון משפיעים בצורה חזקה יותר ויותר על  תהליכים פוליטיים.  

מאז שנות ה-80 מודל הלאומיות הזה זה החל להתערער עם התחזקות תהליך ה[[גלובליזציה]] והתחזקות כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ומוסדות אזוריים ועולמיים כמו [[האיחוד האירופי]], [[הבנק העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]] וכו'.  אזרחים רבים גילו כי הם יכולים לבחור איזה ממשלה שהם רוצים  - אבל ההחלטות נלקחות במוסדות שנמצאים מעל המדינה, וקשרי הון שלטון עיתון משפיעים בצורה חזקה יותר ויותר על  תהליכים פוליטיים.  

במקביל גם נחלשו זרמי שמאל שהם פרו – לאום ונטו יותר לכיוון [[ליברליזם]] ו[[נאו-ליברליזם]]. המחשבה היתה שצדק חברתי ורווחה יושגו באמצעות הגלובליזציה וסגירת הפערים מצד המדינות העניות. כמו כן המוקד של תנועות אלה עברו למאבקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם הנוגעות לפרטים, בדגש על פוליטיקה של זהויות – כמו מאבקי להט"ב, נשים, מהגרים ופליטים. מגמה זו בוקרה על ידי הוגים כמו הכלכלן ג'וזף סטיגליץ. שטענו כי גלובליזציה לא תוביל לסגירת פערים.  

במקביל גם נחלשו זרמי שמאל שהם פרו – לאום ונטו יותר לכיוון [[ליברליזם]] ו[[נאו-ליברליזם]]. המחשבה היתה שצדק חברתי ורווחה יושגו באמצעות הגלובליזציה וסגירת הפערים מצד המדינות העניות. כמו כן המוקד של תנועות אלה עברו למאבקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם הנוגעות לפרטים, בדגש על פוליטיקה של זהויות – כמו מאבקי להט"ב, נשים, מהגרים ופליטים. מגמה זו בוקרה על ידי הוגים כמו הכלכלן ג'וזף סטיגליץ. שטענו כי גלובליזציה לא תוביל לסגירת פערים.

 

==ביקורת על הזרם הליברלי ==

==ביקורת על הזרם הליברלי ==