שינויים

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית.  

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית.  

==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==

==רקע - נזקי תאונות הדרכים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

ברחבי העולם מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

בכל שנה מתים מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] ברחבי העולם. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-22 מיליארד ש"ח בשנה.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749053,00.html מחיר הקטל בכבישים: יותר מ־22 מיליארד שקל בשנה], כלכליסט, 05.11.2018}} לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת, כמות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל לא יורדת בצורה משמעותית מאז שנת 2012 באופן משמעותי. לפני 20 שנה החלו [[הולנד]] ושוודיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בשיעור הנפגעים שם. מדיניות זו מאומצת ביותר ויותר מדינות מערביות ופורומים בינלאומיים.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית למדינות מערביות נוספות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בתכנון רחובות וכבישים, ושיפורים בשירותי חירום ורפואה. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות (וחלקם נובע מהשפעה של חזון אפס). לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת, כמות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל לא יורדת בצורה משמעותית מאז שנת 2012 באופן משמעותי. בשנת 1997 [[הולנד]] ושוודיה אימצו מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בשיעור הנפגעים שם. מדיניות זו מאומצת ביותר ויותר מדינות מערביות ופורומים בינלאומיים.

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==