שינויים

הסוציולוג ו[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל ה[[נורמה חברתית|נורמות]] וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]]. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".  

הסוציולוג ו[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל ה[[נורמה חברתית|נורמות]] וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]]. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".  

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "[[התאוריה של ההתפתחות הכלכלית]]" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של [[שיווי משקל מאקרו כלכלי]]. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר [[שינוי טכנולוגי|המצאות וחידושים]] כדי לזכות ב[[נתח שוק]] גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור שהיו בו (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו') ועלולה לסכן פירמות קיימות, משרות קיימות וכן הסדרים פוליטיים קיימים .  

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "[[התאוריה של ההתפתחות הכלכלית]]" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של [[שיווי משקל מאקרו-כלכלי]]. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר [[שינוי טכנולוגי|המצאות וחידושים]] כדי לזכות ב[[נתח שוק]] גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור שהיו בו (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו') ועלולה לסכן פירמות קיימות, משרות קיימות וכן הסדרים פוליטיים קיימים .  

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציוניות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציוניות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.