שינויים

ב-1949 הרעיון של ועידת 'שלום' היה מפוקפק בעיני רבים לא רק בשל זכר הכישלון של חבר הלאומים, אלא גם בשל הערכה לפיה ארגון [[האו"ם]] אינו אלא גרסה משודרגת של אותו רעיון כושל. את הביקורת הזו הביע בצורה חדה במיוחד [[אלברט איינשטיין]] בחוברת [[עולם אחד או כלום]] 'One World or None' שפרסם יחד עם מדעני גרעין אחרים ב-1946 ובמכתב פומבי שכתב לעצרת האו"ם ב-1947. הביקורת הזו הייתה מקובלת בחוגים הרחבים של [[התנועה לפדרליזם עולמי]] - ומופיעה בפתיחת המניפסט הקצר של התנועה שנוסח בקונגרס שנערך באותה שנה בעיר Montrox בשווייץ [http://www.wfm-igp.org/our-movement/history]. בשלהי מלחמת העולם השנייה התנועה הזו הייתה פופולרית ומקובלת בהרבה ארצות, אבל היא דעכה ונשכחה עם פרוץ ה[[מלחמה הקרה]] והקיטוב הבינגושי.  

ב-1949 הרעיון של ועידת 'שלום' היה מפוקפק בעיני רבים לא רק בשל זכר הכישלון של חבר הלאומים, אלא גם בשל הערכה לפיה ארגון [[האו"ם]] אינו אלא גרסה משודרגת של אותו רעיון כושל. את הביקורת הזו הביע בצורה חדה במיוחד [[אלברט איינשטיין]] בחוברת [[עולם אחד או כלום]] 'One World or None' שפרסם יחד עם מדעני גרעין אחרים ב-1946 ובמכתב פומבי שכתב לעצרת האו"ם ב-1947. הביקורת הזו הייתה מקובלת בחוגים הרחבים של [[התנועה לפדרליזם עולמי]] - ומופיעה בפתיחת המניפסט הקצר של התנועה שנוסח בקונגרס שנערך באותה שנה בעיר Montrox בשווייץ [http://www.wfm-igp.org/our-movement/history]. בשלהי מלחמת העולם השנייה התנועה הזו הייתה פופולרית ומקובלת בהרבה ארצות, אבל היא דעכה ונשכחה עם פרוץ ה[[מלחמה הקרה]] והקיטוב הבינגושי.  

אחת הבעיות הבולטות בספר היא בעיית הדמוקרטיה והייצוג - הפיל מחליט על כינוס הוועידה ומיד היא מתכנסת על דעת כל החיות. החיות גורסות כי השמדת המסמכים פרושה ביטול הדעות הקדומות המפריעות להשגת הסכמה ושכל ישר אולם מסמכים אלה מייצגים בעצם גם הסכמות מקומיות שהוגשו על ידי ממשלות שכביכול מייצגות את האזרחים. מצד שני השאלה היא עד כמה הצגת עמדות שמוענות השגת שלום אכן מייצגת את דעת האזרחים (בספר נטען כי בעצם האזרחים רוצים שלום יותר מאשר ההנהגה הפוליטית שלהם). כמו כן הרציונליות והנהלים הדמוקרטיים שקיימים ברמה המקומית עלולים לחסום השגת מטרה רציונלית, חשובה ודמוקרטית במובן הגדול יותר שלה - כלומר מניעת מלחמת שמד עולמית ומלחמה בכלל שעשויות להראות דבר לא רציונלי או לגרור ל[[תהליך בלתי הפיך]] שסופו החלטות שמנוגדות לרציונל של האנשים שהתחילו תהליך זה - וכן המלחמות והעוני הנגרם בעקבותיהם גוררים מצבים אנטי-דמוקרטיים ופגיעה בזכויות אדם.

אחת הבעיות הבולטות בספר היא בעיית הדמוקרטיה והייצוג - הפיל מחליט על כינוס הוועידה ומיד היא מתכנסת על דעת כל החיות. החיות גורסות כי השמדת המסמכים פירושה ביטול הדעות הקדומות המפריעות להשגת הסכמה ושכל ישר אולם מסמכים אלה מייצגים בעצם גם הסכמות מקומיות שהוגשו על ידי ממשלות שכביכול מייצגות את האזרחים. מצד שני השאלה היא עד כמה הצגת עמדות שמוענות השגת שלום אכן מייצגת את דעת האזרחים (בספר נטען כי בעצם האזרחים רוצים שלום יותר מאשר ההנהגה הפוליטית שלהם). כמו כן הרציונליות והנהלים הדמוקרטיים שקיימים ברמה המקומית עלולים לחסום השגת מטרה רציונלית, חשובה ודמוקרטית במובן הגדול יותר שלה - כלומר מניעת מלחמת שמד עולמית ומלחמה בכלל שעשויות להראות דבר לא רציונלי או לגרור ל[[תהליך בלתי הפיך]] שסופו החלטות שמנוגדות לרציונל של האנשים שהתחילו תהליך זה - וכן המלחמות והעוני הנגרם בעקבותיהם גוררים מצבים אנטי-דמוקרטיים ופגיעה בזכויות אדם.

קסטנר מתייחס גם לבעיות אחרות כמו עוני, שלטון פשיסטי (כלואים בספרד), רעב וכו' - בעיות אלה לאו דווקא יפתרו מיד על ידי ביטול הגבולות. גם לא ברור איך תהיה קבלת ההחלטות בעולם חסר גבולות כזה - עם זאת ברור גם שמלחמה גוררת עוני, הוצאות ביטחוניות מיותרות ואומללות ופליטים בקנה מידה גדול. קסטנר מציע פתרונות נוספים מלבד ביטול הגבולות - כמו חינוך נגד אדישות לב (פיתוח וחיזוק של [[אמפתיה]]), ביטול הנשק, ומניעה של שימוש במדע וטכנולוגיה לצורכי אלימות. הדרכים לביצוע דברים אלה אינם ברורים די הצורך.

קסטנר מתייחס גם לבעיות אחרות כמו עוני, שלטון פשיסטי (כלואים בספרד), רעב וכו' - בעיות אלה לאו דווקא יפתרו מיד על ידי ביטול הגבולות. גם לא ברור איך תהיה קבלת ההחלטות בעולם חסר גבולות כזה - עם זאת ברור גם שמלחמה גוררת עוני, הוצאות ביטחוניות מיותרות ואומללות ופליטים בקנה מידה גדול. קסטנר מציע פתרונות נוספים מלבד ביטול הגבולות - כמו חינוך נגד אדישות לב (פיתוח וחיזוק של [[אמפתיה]]), ביטול הנשק, ומניעה של שימוש במדע וטכנולוגיה לצורכי אלימות. הדרכים לביצוע דברים אלה אינם ברורים די הצורך.