שינויים

===החלטת הממשלה בנושא הייצוא והגשת בג"צ===

===החלטת הממשלה בנושא הייצוא והגשת בג"צ===

ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פרוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>

ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פירוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>

בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.

בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.

חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים  זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בנוסף מס ששינסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פרוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז.  

חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים  זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בנוסף מס ששינסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פרוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז.  

בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של  126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פרוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ-60-70 מיליארד דולר.  בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}}  

בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של  126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פירוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ-60-70 מיליארד דולר.  בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}}  

החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארז צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}}  

החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארז צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}}  

מתנגדי תפיסת האוצר טענו כי בכל מקרה לא יהיה שוק משוכלל בתחום הגז - נדרשים מאות יצרנים שונים כדי לקיים שוק שכזה, חוזים של גז שנערכים למספר שנים ותשתיות יקרות לחיבור הגז מקשים על קיום תחרות. אפילו בשוק הסלולר שבו קל בהרבה להחליף ספק לא היתה תחרות עד לכניסת של 5 מתחרות - ודבר זה לא נראה סביר כלל במשק הגז בישראל.  

מתנגדי תפיסת האוצר טענו כי בכל מקרה לא יהיה שוק משוכלל בתחום הגז - נדרשים מאות יצרנים שונים כדי לקיים שוק שכזה, חוזים של גז שנערכים למספר שנים ותשתיות יקרות לחיבור הגז מקשים על קיום תחרות. אפילו בשוק הסלולר שבו קל בהרבה להחליף ספק לא היתה תחרות עד לכניסת של 5 מתחרות - ודבר זה לא נראה סביר כלל במשק הגז בישראל.  

הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים, [[דרור שטרום]] העלה את החשש כי יצוא גז ישפר את מעמדו של מונופול הגז שכן המחיר האלטרנטיבי שהוא יראה במכירת הגז בישראל הוא מחיר גז במדינות בחו"ל - היות ומדינות שאינן מפיקות גז בעצמן תמיד נאלצות לשלם מחיר יקר יותר יחסית למדינה מפיקה פרוש הדבר שלחברות הגז יהיה אינטרס והזדמנות נוספים להעלות את מחיר הגז בישראל ולהקטין את ההספקה אליה.

הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים, [[דרור שטרום]] העלה את החשש כי יצוא גז ישפר את מעמדו של מונופול הגז שכן המחיר האלטרנטיבי שהוא יראה במכירת הגז בישראל הוא מחיר גז במדינות בחו"ל - היות ומדינות שאינן מפיקות גז בעצמן תמיד נאלצות לשלם מחיר יקר יותר יחסית למדינה מפיקה פירוש הדבר שלחברות הגז יהיה אינטרס והזדמנות נוספים להעלות את מחיר הגז בישראל ולהקטין את ההספקה אליה.

=== השפעות ייצוא הגז על מעמדה המדיני של ישראל===

=== השפעות ייצוא הגז על מעמדה המדיני של ישראל===