שינויים

[[מפעל הפיס]] הוא הגוף המרכזי העורך הגרלות בישראל. מפעל הפיס החל לפעול ב-1951 וניתן לו היתר מיוחד להציע הימורים חוקיים. הגרלות מפעל הפיס מוסדרות כיום באמצעות היתר ממשרד האוצר, הניתן מתוקף חוק העונשין וקובע תנאים ומגבלות לעריכתן. ההיתר הנוכחי (נכון ל-2016) ניתן ב-2012 ותקף עד סוף 2016. בשנת 2016 התברר כי מפעל הפיס מפעיל מכונות הימורים, בעיקר בקרבת יישובים עניים וכי דבר זה גורם לניצול והתמכרות להימורים של תושבים עניים. 500 המכונות של מפעל הפיס היו ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, והכניסו לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ-50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל-480 אלף אנשים, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד. בעקבות המחאה הציבורית, החליט שר האוצר משה כחלון בשנת 2017 לבטל את השימוש במכונות ההימורים, ולפצות את 150 הזכיינים שהפעילו את המכונות.  

[[מפעל הפיס]] הוא הגוף המרכזי העורך הגרלות בישראל. מפעל הפיס החל לפעול ב-1951 וניתן לו היתר מיוחד להציע הימורים חוקיים. הגרלות מפעל הפיס מוסדרות כיום באמצעות היתר ממשרד האוצר, הניתן מתוקף חוק העונשין וקובע תנאים ומגבלות לעריכתן. ההיתר הנוכחי (נכון ל-2016) ניתן ב-2012 ותקף עד סוף 2016. בשנת 2016 התברר כי מפעל הפיס מפעיל מכונות הימורים, בעיקר בקרבת יישובים עניים וכי דבר זה גורם לניצול והתמכרות להימורים של תושבים עניים. 500 המכונות של מפעל הפיס היו ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, והכניסו לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ-50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל-480 אלף אנשים, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד. בעקבות המחאה הציבורית, החליט שר האוצר משה כחלון בשנת 2017 לבטל את השימוש במכונות ההימורים, ולפצות את 150 הזכיינים שהפעילו את המכונות.  

מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר בשנת 2016 עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של [[מפעל הפיס]] בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%, שהם 5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. {{הערה|שם=globes2016|1=אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001151607 המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות], גלובס, 12.09.2016}} היות [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803] פרוש הדבר כי מספר האנשים המשתתפים בהימורים בישראל עומד על לפחות 840 אלף איש, ומספר המהמהרים ה"כבדים" עומד על 150 אלף איש.  

מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר בשנת 2016 עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של [[מפעל הפיס]] בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%, שהם 5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. {{הערה|שם=globes2016|1=אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001151607 המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות], גלובס, 12.09.2016}} היות [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803] פירוש הדבר כי מספר האנשים המשתתפים בהימורים בישראל עומד על לפחות 840 אלף איש, ומספר המהמהרים ה"כבדים" עומד על 150 אלף איש.  

נכון לשנת 2011, מספר [[התמכרות להימורים|המכורים להימורים]] הרשומים במשרד הרווחה  עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פרוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים (כ-10% מבין המהמרים ה"כבדים").

נכון לשנת 2011, מספר [[התמכרות להימורים|המכורים להימורים]] הרשומים במשרד הרווחה  עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פירוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים (כ-10% מבין המהמרים ה"כבדים").

בשנים 2012-2016  הוכן דו"ח  בנושא הסדרת ההימורים החוקיים בישראל על ידי וועדה בין משרדית, בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית ו[[תכנון ארוך טווח|ארוכת טווח]] שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה.  {{הערה|שם=globes2016}}  

בשנים 2012-2016  הוכן דו"ח  בנושא הסדרת ההימורים החוקיים בישראל על ידי וועדה בין משרדית, בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית ו[[תכנון ארוך טווח|ארוכת טווח]] שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה.  {{הערה|שם=globes2016}}