שינויים

'''המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים'''

'''המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים'''

המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פרוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל ה[[חוסן]] שיש לישראל ביחס ל[[בצורת בישראל]]. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב [[המלחת מי תהום]], שאיבת יתר ו[[זיהום מי תהום]]. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף{{הערה|Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1

המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פירוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל ה[[חוסן]] שיש לישראל ביחס ל[[בצורת בישראל]]. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב [[המלחת מי תהום]], שאיבת יתר ו[[זיהום מי תהום]]. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף{{הערה|Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1

Author Affiliations [http://www.pnas.org/content/113/47/13342.full Coastal sea level rise with warming above 2 °C] 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}

Author Affiliations [http://www.pnas.org/content/113/47/13342.full Coastal sea level rise with warming above 2 °C] 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}

{{הפניה לערך מורחב|שינויי אקלים והחקלאות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שינויי אקלים והחקלאות בישראל}}

שינויי האקלים פוגעים בכמה דרכים בחקלאות בישראל. כך לדוגמה יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה מגביר בעיה של[[סחף קרקע]]. בעיות אחרות כוללות גשם שיורד לא בעונה ופוגע ביבולים, גלי חום, אירועי אובך ובצורות. כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. פרוש הדבר גם שלעיתים קרובות יותר נוצר מחסור של ירקות ופירות והדבר גורם לעליות מחירים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800200,00.html] [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567],   

שינויי האקלים פוגעים בכמה דרכים בחקלאות בישראל. כך לדוגמה יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה מגביר בעיה של[[סחף קרקע]]. בעיות אחרות כוללות גשם שיורד לא בעונה ופוגע ביבולים, גלי חום, אירועי אובך ובצורות. כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. פירוש הדבר גם שלעיתים קרובות יותר נוצר מחסור של ירקות ופירות והדבר גורם לעליות מחירים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800200,00.html] [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567],   

תופעה נוספת היא עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים כלומר באירועים בהם הקרקע מתחממת יותר מידי. זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-434144ddeeb8551006.htm]. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא המחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, שתופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. החשש הוא שיהיו שכבות של אוכלוסיה שלא יוכלו לקנות מוצרים כאלה.{{הערה|דוקטור נועם צ'כנובסקי [http://zavit.org.il/%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F/  חקלאות במבחן] זווית, 20.12.2015}}. בנוסף צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]].

תופעה נוספת היא עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים כלומר באירועים בהם הקרקע מתחממת יותר מידי. זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-434144ddeeb8551006.htm]. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא המחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, שתופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. החשש הוא שיהיו שכבות של אוכלוסיה שלא יוכלו לקנות מוצרים כאלה.{{הערה|דוקטור נועם צ'כנובסקי [http://zavit.org.il/%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F/  חקלאות במבחן] זווית, 20.12.2015}}. בנוסף צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]].

בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

זרמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, צפוי כי מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. תזוזה של 2 מעלות רוחב פרושה תזוזה של 222 קילומטרים.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב-3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב-194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב-129 קילומטר בגב ההר, ב-65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב-6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}.  פרוש הדבר שהתחממות מעל 1.5 מעלות תהיה בעלת השלכות קשות מאוד על ישראל ושכנותיה.[http://climateanalytics.org/hot-topics/1-5c-key-facts.html].

זרמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, צפוי כי מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. תזוזה של 2 מעלות רוחב פרושה תזוזה של 222 קילומטרים.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב-3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב-194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב-129 קילומטר בגב ההר, ב-65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב-6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}.  פירוש הדבר שהתחממות מעל 1.5 מעלות תהיה בעלת השלכות קשות מאוד על ישראל ושכנותיה.[http://climateanalytics.org/hot-topics/1-5c-key-facts.html].

השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעה על החקלאות]] וכן השפעה על [[משק האנרגיה בישראל|משק החשמל בישראל]] דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע ב[[משק המים בישראל]] עקב [[המלחת מי תהום]], האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.  

השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעה על החקלאות]] וכן השפעה על [[משק האנרגיה בישראל|משק החשמל בישראל]] דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע ב[[משק המים בישראל]] עקב [[המלחת מי תהום]], האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.  

בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].  

בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].  

בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם  17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם  17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].