שינויים

דפוסים אלה כוללים:

דפוסים אלה כוללים:

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית, על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד. לדוגמה אוטובוס שאוסף נוסעים מפרבר צריך לכסות שטח גדול יותר, במסלול מתפתל יותר לעומת אוטובוס שנוסע בעיר צפופה. פרוש הדבר הוא זמני נסיעה ארוכים יותר, הורדת התמריץ של נוסעים לנסוע באוטובוס, וייקור ההוצאות של חברות האוטובוסים.  

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית, על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד. לדוגמה אוטובוס שאוסף נוסעים מפרבר צריך לכסות שטח גדול יותר, במסלול מתפתל יותר לעומת אוטובוס שנוסע בעיר צפופה. פירוש הדבר הוא זמני נסיעה ארוכים יותר, הורדת התמריץ של נוסעים לנסוע באוטובוס, וייקור ההוצאות של חברות האוטובוסים.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים , חניות, כבישים ראשיים בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון (ראשון מערב) ומרחבים רבים שנבנים בישראל. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, שבהם אין כמעט אנשים. צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוהה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה. הצפיפות הנמוכה מקשה על הגעה ליעדים במרחק הליכה או על שימוש בתחבורה ציבורית.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים , חניות, כבישים ראשיים בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון (ראשון מערב) ומרחבים רבים שנבנים בישראל. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, שבהם אין כמעט אנשים. צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוהה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה. הצפיפות הנמוכה מקשה על הגעה ליעדים במרחק הליכה או על שימוש בתחבורה ציבורית.  

* '''כבישים מהירים ומחלפים באמצע העיר''' כבישים מהירים עם המחלפים כמו נתיבי איילון בתל אביב, או דרך בגין בירושלים מהווים מחסום להולכי רגל וגורמים לכך ששכונות שלמות מנותקות משכונות אחרות וממרכז העיר. דבר זה מקשה מאוד על הליכה ברגל ויכול שכן במקום הליכה של כמה מאות מטרים הולכי רגל נדרשים לעבור מרחק של כמה קילומטרים. חסם כזה להליכה גורם הן להפחתת ההליכה ברגל והן להפחתת השימוש בתחבורה ציבורית. הכבישים המהירים בתוך העיר הם חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]], הדבר גורם להפחתת הליכה בעיר והגברת שימוש במכוניות. תוך מספר שנים הכביש המהיר הופך פקוק. בעבר עיריות ומהנדסי תנועה האמינו כי פתרון לדבר זה הוא הקמה של עוד כבישים מהירים. כיום בחלק מהמקומות בעולם נמנעים מדבר זה ואף מפחיתים או סוגרים כבישים מהירים בתוך העיר במגמה להפחית שימוש במכוניות ולעודד חלופות. דוגמה להשפעה של צעד כזה היא העיר [[וונקובר]] ב[[קנדה]]. וונקובר הייתה העיר היחידה בצפון אמריקה שהתנגדה להעברת כביש מהיר בתוך שטח העיר, בהמשך הדבר סייע לעיר להיות אחת הערים המובילות בצפון אמריקה במעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] העירייה התוותה יעד של שימוש בתחבורה בת קיימא (הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) בשיעור של 50% מהנסיעות עד שנת 2020. היא הגיעה ליעד כבר בשנת 2016.  

* '''כבישים מהירים ומחלפים באמצע העיר''' כבישים מהירים עם המחלפים כמו נתיבי איילון בתל אביב, או דרך בגין בירושלים מהווים מחסום להולכי רגל וגורמים לכך ששכונות שלמות מנותקות משכונות אחרות וממרכז העיר. דבר זה מקשה מאוד על הליכה ברגל ויכול שכן במקום הליכה של כמה מאות מטרים הולכי רגל נדרשים לעבור מרחק של כמה קילומטרים. חסם כזה להליכה גורם הן להפחתת ההליכה ברגל והן להפחתת השימוש בתחבורה ציבורית. הכבישים המהירים בתוך העיר הם חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]], הדבר גורם להפחתת הליכה בעיר והגברת שימוש במכוניות. תוך מספר שנים הכביש המהיר הופך פקוק. בעבר עיריות ומהנדסי תנועה האמינו כי פתרון לדבר זה הוא הקמה של עוד כבישים מהירים. כיום בחלק מהמקומות בעולם נמנעים מדבר זה ואף מפחיתים או סוגרים כבישים מהירים בתוך העיר במגמה להפחית שימוש במכוניות ולעודד חלופות. דוגמה להשפעה של צעד כזה היא העיר [[וונקובר]] ב[[קנדה]]. וונקובר הייתה העיר היחידה בצפון אמריקה שהתנגדה להעברת כביש מהיר בתוך שטח העיר, בהמשך הדבר סייע לעיר להיות אחת הערים המובילות בצפון אמריקה במעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] העירייה התוותה יעד של שימוש בתחבורה בת קיימא (הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) בשיעור של 50% מהנסיעות עד שנת 2020. היא הגיעה ליעד כבר בשנת 2016.  

* '''האצת תנועת המכוניות במקטעי כביש''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל לנסות להעביר כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך מתוך מחשבה כי מכוניות מהירות יותר פירושן זמני נסיעה קצרים יותר וכן פחות פקקים.  דרכים לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. האצה כזו יוצרת יותר [[רעש]] ויותר סיכון להולכי רגל ולמשתמשים אחרים. כמו כן הסרת מעברי חצייה, הכנסת גדרות, ועוד מאריכות את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותנות להם תמריץ לחצות את הכביש במקומות מסוכנים. ד"ר יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה. בשנים האחרונות קיימת גם ערעור על ההנחה כי הדבר באמת מקצר את זמן הנסיעה או מפחית פקקים. המפקפקים בכך קוראים לצעדים כמו [[מיתון תנועה]] ו[[דיאטת כבישים]]. אחת הבעיות של גישה זו היא שבעוד הנהג יכול להאיץ בין צמתים שונים, תכופות הדבר גורר בעיות גדולות יותר בצמתים עצמן, וההגדלה של נפח המכוניות גוררת עוד פקקים - כך שהתנועה המהירה יותר היא לזמן קצר בלבד - עד להגעה למיני פקק הבא. הגישה האחרת היא לכיוון של תנועה איטית יותר וזורמת יותר שבה המהירות המקסימלית של מכוניות היא נמוכה יותר אבל יש פחות פקקים ופחות צורך ברמזורים בעיר, כך שזמן הנסיעה כולו קצר יותר.  

* '''האצת תנועת המכוניות במקטעי כביש''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל לנסות להעביר כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך מתוך מחשבה כי מכוניות מהירות יותר פירושן זמני נסיעה קצרים יותר וכן פחות פקקים.  דרכים לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. האצה כזו יוצרת יותר [[רעש]] ויותר סיכון להולכי רגל ולמשתמשים אחרים. כמו כן הסרת מעברי חצייה, הכנסת גדרות, ועוד מאריכות את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותנות להם תמריץ לחצות את הכביש במקומות מסוכנים. ד"ר יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה. בשנים האחרונות קיימת גם ערעור על ההנחה כי הדבר באמת מקצר את זמן הנסיעה או מפחית פקקים. המפקפקים בכך קוראים לצעדים כמו [[מיתון תנועה]] ו[[דיאטת כבישים]]. אחת הבעיות של גישה זו היא שבעוד הנהג יכול להאיץ בין צמתים שונים, תכופות הדבר גורר בעיות גדולות יותר בצמתים עצמן, וההגדלה של נפח המכוניות גוררת עוד פקקים - כך שהתנועה המהירה יותר היא לזמן קצר בלבד - עד להגעה למיני פקק הבא. הגישה האחרת היא לכיוון של תנועה איטית יותר וזורמת יותר שבה המהירות המקסימלית של מכוניות היא נמוכה יותר אבל יש פחות פקקים ופחות צורך ברמזורים בעיר, כך שזמן הנסיעה כולו קצר יותר.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, מהנדסי תנועה ומתכננים מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמי ומתוחכם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים. הדבר גם מעודד הולכי רגל ורוכבי אופניים לחצות את הרמזור באדום ודבר זה גורר תאונות דרכים.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, מהנדסי תנועה ומתכננים מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמי ומתוחכם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים. הדבר גם מעודד הולכי רגל ורוכבי אופניים לחצות את הרמזור באדום ודבר זה גורר תאונות דרכים.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והעירייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להידרס על ידי רכב חולף.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והעירייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פירוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להידרס על ידי רכב חולף.  

* '''[[חנייה|סבסוד הקמת חניות לרכב]]''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בניינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת-קרקעיים ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''[[חנייה|סבסוד הקמת חניות לרכב]]''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בניינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת-קרקעיים ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינימום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות ומהווה סבסוד של הרכב הפרטי דרך עלויות הבנייה.   

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינימום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות ומהווה סבסוד של הרכב הפרטי דרך עלויות הבנייה.