815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מונח המציין מצב בו המשק לאומי מתנהג שלא לפי התיאוריה הקיסיאנית. בתאוריה הקיסיאנית הרחבת ההוצאה הממשלתית מגדילה את הביקוש הכללי במשק ולכן את התוצר. באירוע נון קיסיאני המשק מצוי במצב בו הגדלת ההוצאה הממשלתית לא מגדילה את הצור אלא להפך. הפתרון למצב זה הוא קיצוץ בהוצאה הציבורית והקטנת החוב הממשלתי. לפי Giavazzi, Jappeli & Pagano ישנה חשיבות גדולה לכך שהקיצוץ יהיה חד (5% במצטבר) וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויות הקיצוץ.
מונח המציין מצב בו המשק לאומי מתנהג שלא לפי התיאוריה הקיסיאנית. בתאוריה הקיסיאנית הרחבת ההוצאה הממשלתית מגדילה את הביקוש הכללי במשק ולכן את התוצר. באירוע נון קיסיאני המשק מצוי במצב בו הגדלת ההוצאה הממשלתית לא מגדילה את הצור אלא להפך. הפתרון למצב זה הוא קיצוץ בהוצאה הציבורית והקטנת החוב הממשלתי. לפי Giavazzi, Jappeli & Pagano שינה חשיבות גדולה לכך שהקיצוץ יהיה חד (5% במצטבר) ואת יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויות הקיצוץ.
במקרה של ארוע נון קיסיאני הקיצוץ מגדיל את התוצר בשלושה אופנים:
במקרה של ארוע נון קיסיאני הקיצוץ מגדיל את התוצר בשלושה אופנים:
</ref>
</ref>
==אירוע נון קיסיאני בהיסטוריה של ישראל==
לטענת [[ירון זליכה]] עם כניסתו למשרד האוצר הוא זיהה כי ישראל נמצאת במצב של אירוע נון-קיסיאני<ref>
[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=907446&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0 ראיון לדה-מרקר, 26.09.07]
</ref><ref>
[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=907443&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0 שם,במסגרת]
</ref>. לפיכך, נקט משרד האוצר בגישה המטרתה לצמצם את הווצאה הציבורית על מנת להעלות את התוצר.
===ראייה אלטרנטיבית===
ניתן לומר, כי התיאוריה של אירוע נון-קיסיאני היא למעשה הנמקה להעברת כוח מהזירה הפוליטית לכלכלית. כפי שמבהיר הציטוט של זליכה, עיקר האפקט התיקון שמשיג קיצות במקרה של אירוע נון-קיסיאני נובע מההתרשמות של הציבור אודות רצינותה של הממשלה. התרשמות זו נובעת, לטענתו, מיכולתה של הממשלה לפגוע כלכלית בסקטורים חזקים פוליטית: עובדי המדינה ומקבלי הקצבאות המיוצגים ע"י מחנה חברתי. ניתן לומר כי אותו ציבור הוא למעשה שכבת המשקיעים במשק ומחוצה לו ולא ציבור משקי הבית, שכוח הקניה וההשקעה מצטבר שלהם בטל לעומת זה העסקי. לפיכך, הממשלה מאותתת לשחקנים העסקיים כי היא מתכוונת להסתלק מתחומים מסויימים בהם היא עד כה שלטה באמצעות הייצור הציבורי וכי היא מתכוונת לעשות מאמצים למשוך השקעות ע"י הורדת מיסים. כך נוצרת אצל המשקיעים צפייה לפוטנציאל רווחים ממקורות חדשים והם מנתבים אליהם את השקעותיהם.
למעשה, זוהי מדיניות שמטרתה המוצהרת היא להיטיב עם הקהילה העסקית על חשבון מקבלי תשלומי העברה ועובדים ציבוריים.
==מקורות==
==מקורות==
<references/>
<references/>