13,124
עריכות
שינויים
משורה 109:
שורה 109: − +
החלפת טקסט – " ב 7" ב־" ב-7"
=== דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית ===
=== דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית ===
במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.
במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב-7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.
הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.
הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.