שינויים

שינויי האקלים גורמים לעלייה בעומס החום בישראל. גם הסיבה העיקרית - התגברות אפקט החממה, וגם הסיבות המשניות - פליטת חום ממנועים, ממכשירים חשמליים בגלל כיסוי שטחים בבטון ואספלט תורמות לתופעה. יש דרכים שונות להקל בעומס החום אבל כדי לפתור את המשבר צריך להחזיר את האקלים לצורה הנורמאלית שלו.

שינויי האקלים גורמים לעלייה בעומס החום בישראל. גם הסיבה העיקרית - התגברות אפקט החממה, וגם הסיבות המשניות - פליטת חום ממנועים, ממכשירים חשמליים בגלל כיסוי שטחים בבטון ואספלט תורמות לתופעה. יש דרכים שונות להקל בעומס החום אבל כדי לפתור את המשבר צריך להחזיר את האקלים לצורה הנורמלית שלו.

== עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום==

== עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום==

לפי הנתונים מ 2019, הטמפרטורה בישראל עולה בקצב של מעלה אחת כל 40 שנה, או רבע מעלה בעשור. יש עלייה ב 7% מכמות הלילות החמים במיוחד וירידה במספר הלילות הקרים במיוחד. יש עלייה מובהקת בכמות גלי החום. הגידול במספר הלילות המוגדרים חמים במיוחד יצר עומס חום המשפיע באופן משמעותי גם על צריכת אנרגיה והתפתחות גידולים חקלאיים. כאשר בוחנים את השינויים בתקופת המחקר מבחינה מרחבית, המסקנה היא שבעשורים האחרונים גבר עומס החום בשעות הלילה באזור החוף של ישראל, בעוד שבאזורי ההר גבר עומס החום בעיקר בשעות הצהריים{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7407484 מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור] 25 ליוני 2019, הארץ}}.

לפי הנתונים מ-2019, הטמפרטורה בישראל עולה בקצב של מעלה אחת כל 40 שנה, או רבע מעלה בעשור. יש עלייה ב-7% מכמות הלילות החמים במיוחד וירידה במספר הלילות הקרים במיוחד. יש עלייה מובהקת בכמות גלי החום. הגידול במספר הלילות המוגדרים חמים במיוחד יצר עומס חום המשפיע באופן משמעותי גם על צריכת אנרגיה והתפתחות גידולים חקלאיים. כאשר בוחנים את השינויים בתקופת המחקר מבחינה מרחבית, המסקנה היא שבעשורים האחרונים גבר עומס החום בשעות הלילה באזור החוף של ישראל, בעוד שבאזורי ההר גבר עומס החום בעיקר בשעות הצהריים{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7407484 מחקר: מזג האוויר בישראל מתחמם בעשורים האחרונים בקצב של רבע מעלה בעשור] 25 ליוני 2019, הארץ}}.

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1 .2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1 .2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

==החרפה של אי חום עירוני==

==החרפה של אי חום עירוני==

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%.

עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל-45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%.

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3 .7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3 .7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ 15 ל 16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.  

בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6%-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ-15 ל-16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.  

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

ההתגברות בעומס החום מגבירה את [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]], כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה{{הערה| Sarah Berry [https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/climate-change-could-affect-the-way-we-exercise-20170425-gvrt96.html How climate change could affect the way we exercise] 26.04.2017, The Sidney Morning Herald}}. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, [[מכונית|מכוניות]] ועוד.

ההתגברות בעומס החום מגבירה את [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]], כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה{{הערה| Sarah Berry [https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/climate-change-could-affect-the-way-we-exercise-20170425-gvrt96.html How climate change could affect the way we exercise] 26.04.2017, The Sidney Morning Herald}}. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, [[מכונית|מכוניות]] ועוד.

== פתרונות ואמצעים להקלה בעומס החום ==

== פתרונות ואמצעים להקלה בעומס החום ==

 

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==