שינויים

רעיון נוסף שנוסה באותה עת היה של Terentiy Maltsev שעודד איכרים ברחבי סין להימנע מחריש רגיל של 10-15 ס"מ ולחרוש לעומק גדול הרבה יותר 1-2 מטרים. "תאוריית החריש העמוק" הצהירה כי הקרקע הפוריה ביותר נמצאת עמוק בתוך האדמה וכי חריש עמוק יאפשר לחזק את השורשים. למעשה, החריש העמוק הוביל להעלאת קרקע לא פורייה, סלעים, חול וקבירה של החלק הפורה של הקרקע דבר שהוביל לפגיעה בפוריות הקרקע.  

רעיון נוסף שנוסה באותה עת היה של Terentiy Maltsev שעודד איכרים ברחבי סין להימנע מחריש רגיל של 10-15 ס"מ ולחרוש לעומק גדול הרבה יותר 1-2 מטרים. "תאוריית החריש העמוק" הצהירה כי הקרקע הפוריה ביותר נמצאת עמוק בתוך האדמה וכי חריש עמוק יאפשר לחזק את השורשים. למעשה, החריש העמוק הוביל להעלאת קרקע לא פורייה, סלעים, חול וקבירה של החלק הפורה של הקרקע דבר שהוביל לפגיעה בפוריות הקרקע.  

אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים- כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דרסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דרסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים- כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דרסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דרסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.

לאחר שנתיים בדיוק ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.