שינויים

השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־20:32, 20 ביולי 2019

אין שינוי בגודל , 20:32, 20 ביולי 2019

מ

החלפת טקסט – " ב 2" ב־" ב-2"

שורה 1: שורה 1:

'''השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל''' היא ההשפעה הקיימת והחזויה של [[התחממות עולמית]] ושינוי האקלים הנובעים ממנה על [[משק המים בישראל]] השפעה זו נחשבת אחת ההשלכות החמורות של [[שינויי אקלים בישראל]].

−

עיקר ההשפעה היא התגברות הבצורת ואידוי המים. שינויי האקלים גורמים להפחתה של כלל כמות המשקעים בישראל, לשינויים בפיזור המשקעים באזורים שונים בארץ. כמו כן המשקעים נוטים לרדת במספר ארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים. כל זה משפיע מאוד על ישראל, מאיים ליצור מצב חירום במשק המים ותורם ל[[מדבור]] ו[[אובדן קרקעות]] בישראל ולפגיעה קשה ב[[שמירת טבע|טבע בישראל]]. בנוסף [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] שנועדה להתמודד עם מחסור המים, גוררת ככל הנראה עודף תחלואה ותמותה בגגל מחסור במינרלים במים מותפלים. שינויי האקלים הם, כנראה, הסיבה מספר 1 לבצורת נכון לשנת 2018. הסיבה השנייה בחשיבותה היא העלייה בצריכת המים לנפש. בשנים 2016-2018 היא עלתה ב-10% בעוד שהאוכלוסייה בישראל גדלה רק ב 2% בשנה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6045567 חוזרים לחסכמים: בגלל זינוק בצריכה, הממשלה מקדמת תוכנית לחיסכון במים] 30 לאפריל 2018, הארץ}}. הסיבה השלישית בחשיבותה היא [[פיצוץ אוכלוסין|העלייה בכמות האוכלוסייה]].

+

עיקר ההשפעה היא התגברות הבצורת ואידוי המים. שינויי האקלים גורמים להפחתה של כלל כמות המשקעים בישראל, לשינויים בפיזור המשקעים באזורים שונים בארץ. כמו כן המשקעים נוטים לרדת במספר ארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים. כל זה משפיע מאוד על ישראל, מאיים ליצור מצב חירום במשק המים ותורם ל[[מדבור]] ו[[אובדן קרקעות]] בישראל ולפגיעה קשה ב[[שמירת טבע|טבע בישראל]]. בנוסף [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]] שנועדה להתמודד עם מחסור המים, גוררת ככל הנראה עודף תחלואה ותמותה בגגל מחסור במינרלים במים מותפלים. שינויי האקלים הם, כנראה, הסיבה מספר 1 לבצורת נכון לשנת 2018. הסיבה השנייה בחשיבותה היא העלייה בצריכת המים לנפש. בשנים 2016-2018 היא עלתה ב-10% בעוד שהאוכלוסייה בישראל גדלה רק ב-2% בשנה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6045567 חוזרים לחסכמים: בגלל זינוק בצריכה, הממשלה מקדמת תוכנית לחיסכון במים] 30 לאפריל 2018, הארץ}}. הסיבה השלישית בחשיבותה היא [[פיצוץ אוכלוסין|העלייה בכמות האוכלוסייה]].

בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב". בהמשך אנו מביאים נתונים על התגברות הבצורת בישראל הקשר לשינויי האקלים ההשלכות שלה, על השיטות למאבק בבצורת בישראל ועל ההשלכות שלהן.

שורה 74: שורה 74:

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה-20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

−

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב-16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב-16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

+

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב-20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב-16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב-16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

−

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

+

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת{{הערה|עמיר בן-דוד ופייגי שטרן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5089085,00.html בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים?] 05.02.2018, ויינט}}

שורה 95: שורה 95:

על אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוטה לזלזל בטענות, וגם ביטל את התוכנית של ארה"ב נגד התחממות גלובלית, שטייניץ הסביר כי משרדו הגיע למסקנה הפוכה - וכי הקשר בין ההתחממות לבצורת הוא ישיר: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.

−

מצב זה גרם לממשלה לנקוט במספר פעולות: מחזור מים, התפלת מים וכן קמפיינים לחסכון במים. קמפיין אחד נערך לזמן קצר יחסית ב 2009 והקמפיין השני התחיל בקיץ 2018. לפרטים ראו בסעיף "מאבק בבצורת" בדף זה.

+

מצב זה גרם לממשלה לנקוט במספר פעולות: מחזור מים, התפלת מים וכן קמפיינים לחסכון במים. קמפיין אחד נערך לזמן קצר יחסית ב-2009 והקמפיין השני התחיל בקיץ 2018. לפרטים ראו בסעיף "מאבק בבצורת" בדף זה.

[[תמונה:PikiWiki Israel 1367 Lake Kinneret Sea of Galilee Israel כנרת.jpg|left|thumb|300px|חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008]]

שורה 177: שורה 177:

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ-1 78,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב 6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}.

−

עוד ב 2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.

+

עוד ב-2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.

יש לציין שהוספת המגנזיום למים יכולה לגרום בעצמה להשלכות בריאותיטות, סביבתיות וכלכליות מסוימות. לפי דר' דיקלה דהן שריקי, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במשרד הבריאות, רבקה גולדשמיט, מחלקת התזונה במשרד הבריאות, עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה במשרד הבריאות הוספת מגנזיום למים יכולה לגרום ל:

שורה 234: שורה 234:

'''זיהום וחימום מי ים '''

−

מתקני ההתפלה מזרימים תרכיז מומלח למי הים, מה שגורם להשלכות שליליות שונות. במפרץ הפרסי לדוגמה בו יש הרבה מאוד מתקני התפלה, מליחות הים עלתה ב 25% בשנים האחרונות ובאזורים מסוימים פי 2, מה שגרם לתמותה מסיבית של אורגניזמים ימיים. בעיות נצפו גם באזורים אחרים. בנוסף ככל שהמים מלוחים יותר כך קשה יותר להתפיל אותם, כך שאם זה ימשך בצורה הזו יהיה קשה למשיך להתפיל. המתקנים מזרימים אל הים גם כימכלים שונים ומחממים אותו. כימאי בשם פאריד בהיא הציע שיטה איך להפתר מהתרכיז המומלח וגם להוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באוויר באמצעות תגובה כימית{{הערה| Erica Gies [https://www.scientificamerican.com/article/desalination-breakthrough-saving-the-sea-from-salt/ Desalination Breakthrough: Saving the Sea from Salt] 6 ליוני 2016}}{{הערה|Bruce Stanley [https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-01-08/how-the-sun-might-help-quench-gulf-arabs-thirst-quicktake-q-a How the Sun Might Help Solve a Looming Water Crisis in the Arab Gulf] 08 לינואר 2018, Bloomberg}}. יש טכנולוגיה שנקראת " Low Temperature

+

מתקני ההתפלה מזרימים תרכיז מומלח למי הים, מה שגורם להשלכות שליליות שונות. במפרץ הפרסי לדוגמה בו יש הרבה מאוד מתקני התפלה, מליחות הים עלתה ב-25% בשנים האחרונות ובאזורים מסוימים פי 2, מה שגרם לתמותה מסיבית של אורגניזמים ימיים. בעיות נצפו גם באזורים אחרים. בנוסף ככל שהמים מלוחים יותר כך קשה יותר להתפיל אותם, כך שאם זה ימשך בצורה הזו יהיה קשה למשיך להתפיל. המתקנים מזרימים אל הים גם כימכלים שונים ומחממים אותו. כימאי בשם פאריד בהיא הציע שיטה איך להפתר מהתרכיז המומלח וגם להוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באוויר באמצעות תגובה כימית{{הערה| Erica Gies [https://www.scientificamerican.com/article/desalination-breakthrough-saving-the-sea-from-salt/ Desalination Breakthrough: Saving the Sea from Salt] 6 ליוני 2016}}{{הערה|Bruce Stanley [https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-01-08/how-the-sun-might-help-quench-gulf-arabs-thirst-quicktake-q-a How the Sun Might Help Solve a Looming Water Crisis in the Arab Gulf] 08 לינואר 2018, Bloomberg}}. יש טכנולוגיה שנקראת " Low Temperature

Thermal Desalination" אשר לא משחררת תרכיז מומלח למים אבל משתמשת בהרבה יותר אנרגיה{{הערה|R. Venkatesan [http://www.currentscience.ac.in/Volumes/106/03/0378.pdf Comparison between LTTD and RO process of

sea-water desalination: an integrated economic,

שורה 247: שורה 247:

בהתפלה יכולה לעזור לספק מי שתייה באופן זמני, אבל היא לא יכולה לשמש כפתרון אמיתי לבעיית הירידה במשקעים, כי היא לא יכולה להחליף את מחזור המים. הגשמים בישראל משקים את כל שטח המדינה ב כ-1 0 מיליארד מטר קוב מים בשנה, כאשר כל מטר מרובע מקבל את חלק הגשם שלו. המים האלה מתאדים מהים, מכל שטח האוקיינוס כאשר אחר כך הם חוזרים אליו עם הגשמים ולכן לא מתקבלים מים מלוחים מידי. אם כי רק חלק קטן של המים משמש לצמח שעליו יורד הגשם גם ליתר המים יש תפקיד: הם מרככים את הקרקע מה שעוזר לנביטת צמחים זרם המים עוזר להעביר זרעים, חלק מהעודף יוצר את הנהרות, האגמים המהווים חלק הכרחי מהטבע. חלק מהמים מגיעים לים ומביאים לשם מינרלים הכרחיים. הגשם לא משקה את כל השטח במידה שווה והוא משקה באופן שונה ובפיזור שונה מחורף לחורף. באזורים נמוכים נאגרים יותר מים, באזורים גבוהים פחות וכל זה עוזר ליצור את השונות שבטבע.

−

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו 6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב 2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה מממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז. בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

+

גם בשנת 2018 משק המים אחראי על 10% מצריכת האנרגיה של ישראל: 4% התפלה ו 6% העברת המים ליעד וזאת כאשר מתפילים 500 מיליון מטר קוב. כבר ב-2018 כאשר בדק פורום היצרנים הפרטיים בסיוע חברת BDO, את התחזית לצריכת החשמל בעתיד בישראל לאור היעד להתייעלות אנרגטית שקבעה לעצמה ישראל עד 2030, נמצא שאחד הגורמים שיכול לגרום לעלייה בצריכה הוא הוספת מתקני התפלה. לפי דעתם של משרד האנרגיה ורשות החשמל ההשפעה תהיה קטנה מממה שהם חשבו, אבל הם לא אמרו שזה לא ישפיע{{הערה|מדינת ישראל, רשות החשמל, משרד האנרגיה[https://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A2%20%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A7%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%202018-2030.pdf מפת דרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל 2018-2030 טיוטה להתייחסות הציבור יוני 2018]}}. כדי להתפיל כמות גבוהה פי 20 להעביר אותה לכל השטח במדינה כולל לאזורים גבוהים יצטרכו להכפיל את צריכת האנרגיה פי כמה שלא לדבר על מדינות עם שטח גדול יותר צריכת מים גבוהה יותר של הטבע מישראל(במדינות רבות יורדים אלפי מילימטרים גשם בשנה). ניסיון להחליף את מחזור המים בהתפלה ידרוש בזבוז עצום של אנרגיה והיום רוב האנרגיה המשמשת את [[התפלה בישראל]] מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] וגורם לפליטות [[גזי החממה]]. למעשה, אפילו לפנלים סולאריים יש השפעה מסוימת על האקלים עם כי היום רוב המדענים חושבים שהיא קטנה ברבה מההשפעה של נפט פחם וגז. בנוסף ההתפלה לא תיפתור גם את בעיית האידוי המוגבר בגלל עלייה בטמפרטורות ופחות עננים, את בעיית המלחת מי התהום בגלל עליית פני הים. כל זה יאלץ להתפיל עוד יותר מים. הצריכה האנרגטית המוגברת, תגביר את שינויי האקלים, מה שידרוש יותר התפלה וחוזר חלילה.

למרות זאת יש רבים שלא רק רואים בהתפלה פתרון לבעית הירידה במשקעים, אלא גם חושבים שבגלל זה אין צורך לפעול לתיקון האקלים כי הבצורת לכאורה לא מסוכנת בגלל ההתפלה. גישה זו באמת יכולה להחמיר את המצב ועדיף לא ללכת בה.

עידן ד בוט

בוטים, מפעילי מערכת

13,124

עריכות