שינויים

אין שינוי בגודל ,  19:18, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " ב 1" ב־" ב-1"
שורה 39: שורה 39:  
* '''אנרגיה''':• ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 2.3% לשנה, בממוצע ארוך טווח • עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור.{{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים פרק א -' השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] יולי 2008, מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה לשכת המדען הראשי}}.
 
* '''אנרגיה''':• ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 2.3% לשנה, בממוצע ארוך טווח • עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור.{{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים פרק א -' השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] יולי 2008, מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה לשכת המדען הראשי}}.
   −
יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה-70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה{{הערה| מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/C5A08C0E-A799-492C-ABAD-182AF72C1F53/0/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%A52015_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי] מרץ 2015}}. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב 1.5 מעלות מאז התחילו המדידות{{הערה|גרינפיס ישראל [http://www.greenpeace.org/israel/he/news/------3/ טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית] 25.05.2017, גרינפיס ישראל}}
+
יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה-70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה{{הערה| מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/C5A08C0E-A799-492C-ABAD-182AF72C1F53/0/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%A52015_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי] מרץ 2015}}. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב-1.5 מעלות מאז התחילו המדידות{{הערה|גרינפיס ישראל [http://www.greenpeace.org/israel/he/news/------3/ טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית] 25.05.2017, גרינפיס ישראל}}
 
=== השפעה על היציבות המדינית באיזור===
 
=== השפעה על היציבות המדינית באיזור===
 
נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא [[שינויי האקלים במזרח התיכון]] והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם [[גידול אוכלוסין]] ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה ל[[משבר חקלאי]] חמור ב[[סוריה]]. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה| חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]]. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.
 
נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא [[שינויי האקלים במזרח התיכון]] והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם [[גידול אוכלוסין]] ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה ל[[משבר חקלאי]] חמור ב[[סוריה]]. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה| חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]]. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.
שורה 60: שורה 60:  
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.  
 
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.  
   −
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב 15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.  
+
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.  
    
אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של  1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.
 
אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של  1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.
   −
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
+
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
 
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
 
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
   שורה 240: שורה 240:     
'''לישמוניאזיס עורי:'''
 
'''לישמוניאזיס עורי:'''
טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב 15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.
+
טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.
    
מחקר ישראלי-פלסטיני שפורסם בשנת 2016 ניתח זנים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. החוקרים מצאו 96 זנים שונים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. בצפון הארץ מצאו החוקרים גם קבוצה חדשה של זני L. tropica, הקרובים מבחינה אבולוציונית לזנים מאפריקה, וכן זנים חדשים אחרים הקרובים מאוד מבחינה אבולוציונית לזנים אסיאתיים. זנים אלה נמצאו הן בישראל והן ברשות הפלסטינית. יש חשד שהדבר נובע משינויים אקלימיים וסביבתיים, נוסף על השפעות ישירות של פעילות אנושית, כגון הגירה ומעבר אוכלוסיות בין מדינות ויבשות.
 
מחקר ישראלי-פלסטיני שפורסם בשנת 2016 ניתח זנים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. החוקרים מצאו 96 זנים שונים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. בצפון הארץ מצאו החוקרים גם קבוצה חדשה של זני L. tropica, הקרובים מבחינה אבולוציונית לזנים מאפריקה, וכן זנים חדשים אחרים הקרובים מאוד מבחינה אבולוציונית לזנים אסיאתיים. זנים אלה נמצאו הן בישראל והן ברשות הפלסטינית. יש חשד שהדבר נובע משינויים אקלימיים וסביבתיים, נוסף על השפעות ישירות של פעילות אנושית, כגון הגירה ומעבר אוכלוסיות בין מדינות ויבשות.
שורה 299: שורה 299:     
בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  
 
בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  
זרמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, צפוי כי מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. תזוזה של 2 מעלות רוחב פרושה תזוזה של 222 קילומטרים.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב 3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב 194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב 129 קילומטר בגב ההר, ב 65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב 6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}.  פרוש הדבר שהתחממות מעל 1.5 מעלות תהיה בעלת השלכות קשות מאוד על ישראל ושכנותיה.[http://climateanalytics.org/hot-topics/1-5c-key-facts.html].
+
זרמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, צפוי כי מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2  מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. תזוזה של 2 מעלות רוחב פרושה תזוזה של 222 קילומטרים.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב 3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב-194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב-129 קילומטר בגב ההר, ב 65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב 6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}.  פרוש הדבר שהתחממות מעל 1.5 מעלות תהיה בעלת השלכות קשות מאוד על ישראל ושכנותיה.[http://climateanalytics.org/hot-topics/1-5c-key-facts.html].
    
השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעה על החקלאות]] וכן השפעה על [[משק האנרגיה בישראל|משק החשמל בישראל]] דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע ב[[משק המים בישראל]] עקב [[המלחת מי תהום]], האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.  
 
השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעה על החקלאות]] וכן השפעה על [[משק האנרגיה בישראל|משק החשמל בישראל]] דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע ב[[משק המים בישראל]] עקב [[המלחת מי תהום]], האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.  
שורה 404: שורה 404:  
להתייחסות עמדות הציבור]}}.
 
להתייחסות עמדות הציבור]}}.
   −
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}.
+
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}.
    
בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר ב כ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.
 
בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר ב כ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.
שורה 435: שורה 435:  
אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].
 
אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].
   −
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
+
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
    
שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא [[שימוש חוזר]]. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8 שימוש חוזר]ויקיפדיה}}.
 
שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא [[שימוש חוזר]]. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8 שימוש חוזר]ויקיפדיה}}.
שורה 492: שורה 492:  
ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.
 
ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.
   −
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
+
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
    
דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
 
דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}