שינויים

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פרוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פרוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

* '''ייצוב אוכלוסין.''' יש רבים שטוענים שיש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. אוכלוסיית העולם גדלה, נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב 1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת כי הגבלת הילודה בכוח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''ייצוב אוכלוסין.''' יש רבים שטוענים שיש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. אוכלוסיית העולם גדלה, נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב-1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת כי הגבלת הילודה בכוח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל 2018 התברר שפתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל 2018 התברר שפתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===

=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===

בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב 4-5 מעלות והים ב 10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  

בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב 4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.

ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.

=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===

=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===

מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב 1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

* הוסכם על כללים מסויימים לישום הסכם פריז שקבלו את השם חבילת האקלים של קאטוביץ'. בין היתר כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות וכללים המאפשרים למדינות לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה שקבעו לעצמם.

* הוסכם על כללים מסויימים לישום הסכם פריז שקבלו את השם חבילת האקלים של קאטוביץ'. בין היתר כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות וכללים המאפשרים למדינות לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה שקבעו לעצמם.

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע [[מצעד האקלים|מצעדי האקלים]].

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע [[מצעד האקלים|מצעדי האקלים]].

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב 2,233 מקומות שונים, ב 128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב 2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו.|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו.|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington

=== שמירה על יערות וייעור מחדש ===

=== שמירה על יערות וייעור מחדש ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בירוא יערות]], [[יער]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בירוא יערות]], [[יער]]}}

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב 11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.

מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב 24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב 24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.