שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־16:00, 20 ביולי 2019

נוספו 6 בתים , 16:00, 20 ביולי 2019

מ

החלפת טקסט – " כ 1" ב־" כ-1 "

שורה 98: שורה 98:

=== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה===

−

* בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל 10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל 3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ 1,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ 11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.

+

* בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל 10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל 3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ-1 ,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ-1 1,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.

* לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

שורה 142: שורה 142:

* בקיץ 2018 התחילה לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב לוקחת כ-4 0 דקות. ב 2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ 20 דקות{{הערה|נועה בן צבי [http://mynetkfarsaba.co.il/article/289455/2 חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים] 22.05.2018, Mynetכפר סבא}}. ב 3 ביולי 2018, נפתחו תחנות רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה, ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קוי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות{{הערה|דניאל סלגניק [https://www.tzomet-ran.co.il/news/17655 לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת?] 27.06.2018, צומת השרון, רעננה}}{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/pages/updates/hod_hasharon.aspx רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב]}}.

−

* ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ 1.8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

+

* ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1 .8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

−

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ 75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 לספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל 27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ 11,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 לספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל 1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל 4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ 50,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב 3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל 2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

+

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ 75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 לספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל 27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 לספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל 1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל 4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ 50,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב 3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל 2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ מה שגרם להרבה פקקים ותלונות מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והנסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354066,00.html "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג] 20.09.2018}}.

שורה 285: שורה 285:

=== מאבק בבצורת===

−

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף. משק המים נפגע גם עקב הזיהום התעשיתי{{הערה|אדם טבע ודין [http://adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/WaterShavuot.pdf יורקים לבאר ששותים ממנה

+

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ-1 0 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף. משק המים נפגע גם עקב הזיהום התעשיתי{{הערה|אדם טבע ודין [http://adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/WaterShavuot.pdf יורקים לבאר ששותים ממנה

דו"ח המים של אדם טבע ודין לשנת 2019]}}. יש צורך בחיסכון במים, שמירה וניקוי של בארות, צמצום השטח הבנוי כעדי להגביר חלחול, ועצירת משבר האקלים. בכל הפרמטרים הממשלה מבצעת צעדים מסוימים אבל לא מספיק כדי לפתור את הבעיה.

==== חסכון במים ====

−

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

+

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ-1 4%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

עידן ד בוט

בוטים, מפעילי מערכת

13,124

עריכות