שינויים

אין שינוי בגודל ,  15:19, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " ה 9" ב־" ה-9"
שורה 216: שורה 216:  
קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והכיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הכיסר נירונס 400 סנטורים ו 600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הכיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הכיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הכיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.
 
קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והכיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הכיסר נירונס 400 סנטורים ו 600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הכיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הכיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הכיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.
   −
לבסוף אם בדרך כלל אומרים שאת רומא נצחו "הברברים", מי שיקרא את ההיסטוריה של רומא היטב, סביר להניח יגיע למסקנה שהיא נצחה את עצמה. מלחמות האזרחים הרצינות התחילו בסביבות שנת 87 לפני הספירה. אחר כך היתה מלחמה גדולה בשנות 66 - 70 לספירה, ואז הפסקה למשך כ 150 שנה, אבל לאחר מכן במידה בה גברו החמדנות בחברה הרומאית הם נעשו לתכופות יותר ויותר. החל משנות ה 90 של המאה השנייה לספירה התכיפות התגברה ולאחר שנת 235 רומא בעצם התפרקה לכמה חתיכות, כאשר עם ה"ברברים" היו רוצים להחריב את רומא הם היו יכולים לעשות זאת כבר אז. בשנים 284 - 337 דיאוקלטנס וקונסטנטינס הצליחו לעצור זמנית את ההתפרקות אבל לאחר שנה זו שלטון מרכזי אחד ברומא נהיה כבר למקרה נדיר, וכבר בתחילת המאה החמישית לספירה תואר כיסר רומא הפך רק לתואר על נייר. הכוח הצבאי היחיד שנותר ל"כיסרים האלה היו השכירים הברבריים. כך זה נמשך עשרות שנים עד שבשנת 476 לאחד השכירים זה נמאס והוא במקום להכריז על עצמו כיסר הכריז על עצמו כקונונג (תואר גרמני עם משמעות דומה) איטליה.
+
לבסוף אם בדרך כלל אומרים שאת רומא נצחו "הברברים", מי שיקרא את ההיסטוריה של רומא היטב, סביר להניח יגיע למסקנה שהיא נצחה את עצמה. מלחמות האזרחים הרצינות התחילו בסביבות שנת 87 לפני הספירה. אחר כך היתה מלחמה גדולה בשנות 66 - 70 לספירה, ואז הפסקה למשך כ 150 שנה, אבל לאחר מכן במידה בה גברו החמדנות בחברה הרומאית הם נעשו לתכופות יותר ויותר. החל משנות ה-90 של המאה השנייה לספירה התכיפות התגברה ולאחר שנת 235 רומא בעצם התפרקה לכמה חתיכות, כאשר עם ה"ברברים" היו רוצים להחריב את רומא הם היו יכולים לעשות זאת כבר אז. בשנים 284 - 337 דיאוקלטנס וקונסטנטינס הצליחו לעצור זמנית את ההתפרקות אבל לאחר שנה זו שלטון מרכזי אחד ברומא נהיה כבר למקרה נדיר, וכבר בתחילת המאה החמישית לספירה תואר כיסר רומא הפך רק לתואר על נייר. הכוח הצבאי היחיד שנותר ל"כיסרים האלה היו השכירים הברבריים. כך זה נמשך עשרות שנים עד שבשנת 476 לאחד השכירים זה נמאס והוא במקום להכריז על עצמו כיסר הכריז על עצמו כקונונג (תואר גרמני עם משמעות דומה) איטליה.
    
פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.
 
פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.