שינויים

'''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

'''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה 2000{{הערה|1=[http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע],מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, אוגוסט 2012, הקו השחור באיור 3 בעמוד 16}}.  

בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=[http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע],מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, אוגוסט 2012, הקו השחור באיור 3 בעמוד 16}}.  

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם. סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות 50-70 של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ. על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר  מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות. לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משנת 2015, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם. סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות 50-70 של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ. על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר  מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות. לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, משנת 2015, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה 20.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה-20.

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}} בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}} בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה 20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה-20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב 16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב 16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב 16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב 16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

בהודעה מה 4 ליוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.  

בהודעה מה 4 ליוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.  

לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה 20 של המאה ה 20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.

נכון לשנת 2016,  צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו זמן [[התפלת מים בישראל]] הצליחה להתפיל מים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

נכון לשנת 2016,  צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו זמן [[התפלת מים בישראל]] הצליחה להתפיל מים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

כמות זו גדולה בהרבה מכמות המים שאפשר להפיק באופן טבעי מבלי לפגוע בטבע, אפילו אם כמות הגשמים בשנה היא נורמלית. בגלל זה ומכיון שבערך מתחילת המאה ה 21 שנות הבצורת החלו לקראת יותר ויותר עקב שינויי האקלים, ננקטו צעדים שונים כדי להפיק מים בשיטות אחרות{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.  

כמות זו גדולה בהרבה מכמות המים שאפשר להפיק באופן טבעי מבלי לפגוע בטבע, אפילו אם כמות הגשמים בשנה היא נורמלית. בגלל זה ומכיון שבערך מתחילת המאה ה-21 שנות הבצורת החלו לקראת יותר ויותר עקב שינויי האקלים, ננקטו צעדים שונים כדי להפיק מים בשיטות אחרות{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.  

=== צמצום צריכת מים - חזרתו של הקמפיין "ישראל מתייבשת" ===

=== צמצום צריכת מים - חזרתו של הקמפיין "ישראל מתייבשת" ===

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים.  השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב 1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. לכן אחד הפתרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים.  השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב 1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. לכן אחד הפתרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}.