שינויים

השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור (הצגת מקור)

גרסה מ־15:07, 20 ביולי 2019

אין שינוי בגודל , 15:07, 20 ביולי 2019

מ

החלפת טקסט – " ה 2" ב־" ה-2"

שורה 15: שורה 15:

נכון לשנת 2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר {{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

−

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עלולה להפוך למדבר עוד 20%-30% מהשטח למדבר - כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון לשנת 2018 כחמישית מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]] כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה 20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא חיים במדבר, ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו ל[[פליטי אקלים]]{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

+

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עלולה להפוך למדבר עוד 20%-30% מהשטח למדבר - כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון לשנת 2018 כחמישית מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]] כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא חיים במדבר, ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו ל[[פליטי אקלים]]{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

[[תמונה:Fig 2.4-01.png|left|thumb|250px|הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]]]

שורה 26: שורה 26:

באפריקה, אסיה, דרום אמריקה, הבצורות האלה גורמות ל[[רעב המוני]] שהורג מיליונים, מביא למלחמות וגורם למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] (ראה מידע נוסף בהמשך). בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור- הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}.

−

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: [[בליית קרקע|אובדן קרקע]]. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:

+

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: [[בליית קרקע|אובדן קרקע]]. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:

# [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] - בפסקה הזו מתואר איך הוא גורם לזה.

שורה 71: שורה 71:

הדו"ח המיוחד של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] על הגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות, מתייחס ספציפית ל 3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3{{הערה|הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018}}.

−

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה 60 של המאה ה 20. בין השנים 2007 ו 2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב 900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב 2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב 1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ 8 מיליון ל 22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב 18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

+

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה 60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו 2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב 900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב 2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב 1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ 8 מיליון ל 22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב 18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב 1.5 לעלייה ב 2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו 17%.

שורה 79: שורה 79:

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב 9% בעלייה של 1.5 מעלה וב 17% בעלייה של 2 מעלות.

−

גם ישראל שנמצאת במזרח התיכון מושפעת מהתגברות הבצורת. החל מתחילת המאה ה 21 התחילו שינויים במשטר המשקעים בישראל מה שיחד עם התגברות האידוי עקב העלייה בטמפרטורות הביא לבצורת. כתוצאה מהבצורת עברה ישראל לשימוש במים מותפלים מה שגרם לתחלואה ותמותה עקב מחסור במינרלים במים האלה זיהום אוויר ומים ממתקני ההתפלה. בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות [[משק המים בישראל|מקורות המים בישראל]], כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

+

גם ישראל שנמצאת במזרח התיכון מושפעת מהתגברות הבצורת. החל מתחילת המאה ה-21 התחילו שינויים במשטר המשקעים בישראל מה שיחד עם התגברות האידוי עקב העלייה בטמפרטורות הביא לבצורת. כתוצאה מהבצורת עברה ישראל לשימוש במים מותפלים מה שגרם לתחלואה ותמותה עקב מחסור במינרלים במים האלה זיהום אוויר ומים ממתקני ההתפלה. בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות [[משק המים בישראל|מקורות המים בישראל]], כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

* לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.

שורה 95: שורה 95:

=== בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית ===

−

על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של [[ארצות הברית]] [[הכלכלה העולמית|לכלכלה העולמית]] והיותה אחת מהתורמות העיקריות ל[[שוק המזון העולמי]] בגידולים חשובים כמו [[חיטה]] ו[[תירס]]- שניים מה[[דגנים]] החשובים בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה, הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם. כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה 21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד. {{הערה|למידע נוסף ראו [[התחממות עולמית ושריפות יער]]}}

+

על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של [[ארצות הברית]] [[הכלכלה העולמית|לכלכלה העולמית]] והיותה אחת מהתורמות העיקריות ל[[שוק המזון העולמי]] בגידולים חשובים כמו [[חיטה]] ו[[תירס]]- שניים מה[[דגנים]] החשובים בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה, הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם. כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה-21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד. {{הערה|למידע נוסף ראו [[התחממות עולמית ושריפות יער]]}}

=== בצורת ומדבור בדרום אירופה ===

עידן ד בוט

בוטים, מפעילי מערכת

13,124

עריכות