שינויים

לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי, לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע, לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם לדוגמה בפליטות גזים לאוויר שהקשו על קיומם וגרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. כך, גם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.  

לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי, לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע, לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם לדוגמה בפליטות גזים לאוויר שהקשו על קיומם וגרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. כך, גם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.  

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם. ראו מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]).

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה-21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האידאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם. ראו מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]).

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באיזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.  

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באיזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.  

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה 21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצטמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצטמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

{{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}

{{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}

בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה 21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]].  

בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]].  

=== איי הפסחא ===

=== איי הפסחא ===