שינויים

;ליאור גלאו מבנק ישראל:

;ליאור גלאו מבנק ישראל:

*  עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של  [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת...

*  עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של  [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת...

* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב-1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוהה במשאבים טבעיים זה משפיע מאוד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מוסדות טובים מאפשרי  לקחת את הקללה הזאת של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.  

* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב-1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב-5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוהה במשאבים טבעיים זה משפיע מאוד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מוסדות טובים מאפשרי  לקחת את הקללה הזאת של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.  

* קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוהה איך לך כלום (עמ' 7).

* קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוהה איך לך כלום (עמ' 7).

* ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה  בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.  

* ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה  בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.