שינויים

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.

* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.

* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] הופכת להיות מקובלת יותר ויותר ואילו הסברים כמו מיאזמה הולכים ונעלמים.  

* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] הופכת להיות מקובלת יותר ויותר ואילו הסברים כמו מיאזמה הולכים ונעלמים.  

* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Theobald_Smith] הדבר הוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, וקדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.

* גילוי עקרונות החיסון נגד מחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.

* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיינה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)

* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיינה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)

* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון

* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון