שינויים

== ההנחה בדבר קיומו של אלוהים ==

== ההנחה בדבר קיומו של אלוהים ==

מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם שיש לסגוד לו.  

מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם שיש לסגוד לו. כמו כן, דוקינס מבדיל בין שתי תפישות אלה לתפישת ה"דאיזם".

נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה הרווחת שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת. כמו כן הוא טוען שיש שאלות "למה" שהן פשוט חסרות משמעות - השאלה "מדוע החדקרן הבלתי נראה חלול" היא שאלת למה כזו.  

נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה הרווחת שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת. כמו כן הוא טוען שיש שאלות "למה" שהן פשוט חסרות משמעות - השאלה "מדוע החדקרן הבלתי נראה חלול" היא שאלת למה כזו.  

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים אבל טוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו" בדיוק כפי שלא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  

דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים אבל טוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו" בדיוק כפי שלא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  

דוקינס יוצא גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים. הוא טוען שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדגומה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטורם קווי בליעה של אור כוכבים. דוקינס טוען שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.  

דוקינס יוצא גם נגד העמדה האגנוסטית כלפי אלוהים. הוא טוען שעמדה אגנוסטית זמנית כלפי דברים היא תכונה רצויה למדען. לדגומה אנחנו לא יודעים את הסיבה ל[[הכחדה המונית]] בסוף תקופת הפחם, ועמדה מדעית סבירה היא להגיד שאין לנו מספיק ראיות. לעומת זאת יש דברים שלגביהם לעולם לא נדע אם הם נכונים או לא. דוקינס מראה כיצד במדע היו דברים שחשבו שלעולם לא נדע לגביהם דבר אבל התבררו כדברים שניתן לברר אותם - לדוגמה בעבר חשבו פילוסופים שלעולם לא נדע את ההרכב הכימי של כוכבים מרוחקים. אבל כבר באותו זמן שהדברים נכתבו פותחה הספקטרוגרפיה - בחינת הרכב כימי על ידי ניתוח ספקטורם קווי בליעה של אור כוכבים. דוקינס טוען שניתן להחזיק ברצף של 7 עמדות - מתאיזם שטוען שמדובר בעובדה שאין כל צורך להוכיח, דרך אגנוסטיות נייטרלית לגמרי ועד אתאיזם שמניח שקיומו של אל הוא דבר שהוא עובדתי ולא נדרש להוכחה, הוא טוען שרוב התאיסטים נמצאים קרוב לעמדה 1 לפי קיומו של האל לא דורש כל הוכחה. לעומת זאת יש מעט אתאיסטים שטוענים שאי קיום האל הוא עובדה שלא דורשת כל הוכחה. הוא עצמו נמצא בדרגה 6 לפיה מאד לא סביר שאלוהים נמצא - כלומר בעמדה שקיומו של האל סביר בערך כמו קיומה של פיית הגינה. לדעתו אין זה הגיוני להניח שיש סיכוי של 50% 50% לכאן או לכאן כשם שרוב האנשים לא מרגישים באופן כזה לגבי קנקן התה השמיימי של ראסל או קיומו של חד קרן בלתי נראה.

==הסבר להופעתו של סדר==

==הסבר להופעתו של סדר==