שינויים

נוספו 2,937 בתים ,  17:57, 29 ביוני 2019
שורה 52: שורה 52:     
==האם ניתן לקיים מוסר ללא דת==
 
==האם ניתן לקיים מוסר ללא דת==
לאחר מכן פונה דוקינס לשאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהנתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פרושו אנוכיות של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי בספר "[[הגן האנוכי]], מובהר כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות אחרות כמו האורגניזם השלם או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.
+
לאחר מכן פונה דוקינס לשאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכהני דת יש הסבר יותר טוב מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח?  
   −
דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד הוא אלטרואיזם אחד הוא כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בפרוט בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטוראיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל סמביוזה בין יצורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסויימים, פרטים מסויימים יהנו מיתרון אבלוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.  
+
דוקינס שואל איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהנתן תהליך האבולוציה. הוא מסביר כי תהליך אבולוציה אין פירשו אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר כי גם בספר "[[הגן האנוכי]], הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר כמו האורגניזם השלם או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.
 +
 
 +
דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם של היצורים החיים. מנגנון אחד הוא אלטרואיזם אחד הוא כלפי צאצאים וקרובי משפחה. דבר זה מוסבר בפרוט בספר [[הגן האנוכי]] כיצר סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן. מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך" סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל סמביוזה בין יצורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות אבל עם ענישה לרמאים נוצר שווי משקל שבו לרוב לא מרמים ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה. מנגנון אחד הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין. מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של [[אפקט ההכבדה]] לפיה במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם במזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.  מנגנונים אלה באים לידי ביטוי ביצורים חיים שונים  - לא רק בקרב בני אדם על ידי תכונות כמו [[אמפתיה]].
 +
 
 +
דוקינס ממשיך וטוען כי חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה , הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של [[ציידים לקטים]], שבהן עזרה הדדית , והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי שוב "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא שוב דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת [[גלולות למניעת הריון]].  
    
דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות שהפרטים לומדים אותם במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים.  קרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.  
 
דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות שהפרטים לומדים אותם במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים כמעט בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן, לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים.  קרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.  
   −
דוקינס מעיר גם שהסכמה על פתרון דילמות מוסר אלה לפי כללים מסויימים, היא זהה בקרב אתאיסטים ואנשים דתיים, וכן בקרב דתות שונות. לעיתים קרובות אנשים לא יודעים לתת הסבר מילולי ומנומק מדוע יש מוסרי להציל חמישה אנשים ולגרום למוות של אדם אחד במקרה מסויים בעוד לא מוסרי לעשות זאת במקרה אחר. דבר זה גם מצביע על כך שמוסר הוא מנגנון שחלקו לפחות מובנה בתוך רוב האנשים ולאו דווקא מנגנון שהוא כולו נלמד או מושפע רק מתהליכים חיצוניים לנו.  
+
דוקינס מעיר גם שהסכמה על פתרון דילמות מוסר אלה לפי כללים מסויימים, היא זהה בקרב אתאיסטים ואנשים דתיים, וכן בקרב דתות שונות. לעתים קרובות אנשים לא יודעים לתת הסבר מילולי ומנומק מדוע יש מוסרי להציל חמישה אנשים ולגרום למוות של אדם אחד במקרה מסויים בעוד לא מוסרי לעשות זאת במקרה אחר. דבר זה גם מצביע על כך שמוסר הוא מנגנון שחלקו לפחות מובנה בתוך רוב האנשים ולאו דווקא מנגנון שהוא כולו נלמד או מושפע רק מתהליכים חיצוניים לנו.
 +
 
 +
דוקינס יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי זו הנחה של תאיסטים רבים היא שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסתים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.
 +
 
 +
כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים).  לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובלקניות.  
    
דוקינס מסביר שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.  
 
דוקינס מסביר שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.  
   −
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת כחותרת תחת המדע, מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
+
==נימוקים להתנגדות לתאיזם ולדת==
 +
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
 +
 
 
הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.  
 
הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.