47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (באנגלית: '''The God Delusion''', מילולית: אשליית האל) הוא ספר..."
''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion''', מילולית: אשליית האל) הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי[ [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מסביר דוקינס עמדות בעד אתיאזם ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ומדע. הוא עוסק בסוגיות כמו כמו מדוע אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומה הבעיה בדתות.
דוקינס שהאמונה ב[[אלוהים]], ישות על טבעית שבראה את העולם, היא כמעט בוודאות אמונת שווא, וכי האמונה באל אישי מתערב זהה להזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. דוקינס מביא בתמיכה לכך, בהקדמה למהדורה העברית של הספר, את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".
נכון לינואר 2010, הגרסה האנגלית של "יש אלוהים?" נמכרה ביותר מ-2 מיליון עותקים ותורגמה ל-31 שפות, בהן עברית. המהדורה העברית לספר, בתרגומה של עדי מרקוזה-הס יצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת "ידיעות ספרים" ו"ספרי עליית הגג".
== רקע ==
בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם. בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כצד יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]"- הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כשלהו זוהי דילמה כוזבת במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].
דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].
עד לאותו הזמן, כותבים אחדים, ובהם [[סם הריס]] ו[[כריסטופר היצ'נס]], שתויגו במשותף עם דוקינס כ"שילוש הלא קדוש" על ידי [[רוברט וייצל]]{{הערה|1=רוברט וייצל [http://www.atlanticfreepress.com/content/view/2112/1/ היצ'נס, דוקינס, הריס: השילוש הלא קדוש... תודה לאל!], באתר Atlantic Free Press}}, החלו בכתיבת ספרים התוקפים באופן גלוי את הדת. ספרים אלו זכו להצלחה ברשימות רבי המכר החשובות, והביאו לגל של תגובות נגד מצד סופרים התומכים בדת.
== תקציר ==
הספר מכיל עשרה פרקים. הפרקים הראשונים מציגים באופן מובנה את הטיעונים הגורסים שכמעט באופן ודאי אין אלוהים, בעוד שהאחרים דנים בדת ובמוסר באופן כללי יותר. הספר מוקדש לזכרו של חברו הטוב של דוקינס, הסופר [[דאגלס אדמס]], ומלווה בהקדשה בדמות ציטוט מספרו של אדמס "[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]": "האם לא די בכך שנראה כי גן פרחים הוא יפה בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו?"
דוקינס כותב ש"יש אלוהים?" מכיל ארבעה מסרים שיש להביא לתודעת הציבור:
# [[אתאיזם|אתאיסטים]] יכולים להיות אנשים שמחים, מאוזנים, מוסריים ומסופקים אינטלקטואלית.
# ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ותאוריות מדעיות דומות הם הסברים ראויים יותר, ועולים בחוזקם ובאמינותם על הטענה כי ישות על-טבעית בראה את העולם, ובתיאור העולם והיקום.
# אין לקטלג ילדים באופן אוטומטי בהתאם לדת הוריהם. מונחים כמו "ילד קתולי" או "ילדים מוסלמים" צריכים לגרום לאנשים להתכווץ בחוסר נעימות, ויש להחליפם במונחים כגון: "ילד להורים [[יהודים]]", או "ילד להורים נוצרים פרוטסטנטים ".
# אתאיסטים רשאים להיות גאים, ולא להתנצל על היותם אתאיסטים באופן תדיר, מכיוון שאתאיזם הוא הוכחה לקיומו של מוח בריא ועצמאי.
== ההנחה בדבר קיומו של אלוהים ==
מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם שיש לסגוד לו. נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה הרווחת שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת.
למעשה דוקינס מכיר בעובדה שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים אבל טוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו" בדיוק כפי שלא ניתן להוכיח את אי קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.
דוקינס סוקר בקצרה את הטיעונים העיקריים בעד קיומו של אלוהים. מתוך הרעיונות הפילוסופים השונים בהם הוא דן, הוא בוחר להתמקד ולהרחיב ביתר שאת בנוגע לטיעון המשמש כיום בריאתנים ברחבי העולם, הגורס שהטבע נראה כאילו עוצב על ידי מתכנן תבוני. בספרו מגיע דוקינס למסקנה שאבולוציה וברירה טבעית מהווים הסבר מבוסס וחזק לקיומו של מה שנתפס על ידי אנשים כ"עיצוב בטבע".
הוא מרחיב ואומר שאחד האתגרים הגדולים ביותר לתבונה האנושית היה להסביר "איך העיצוב המורכב והבלתי סביר ביקום נוצר", ומציע שישנם שני הסברים נגדיים לכך:
# תאוריה המכילה בורא לעולם, משמע, ישות מורכבת שתסביר את העולם המורכב שבו אנו חיים.
# תאוריה המסבירה כיצד, מתוך מקורות ועקרונות פשוטים, יכול לצמוח משהו מורכב בהרבה.
זוהי הגדרת הבסיס לטיעונו כנגד קיומו של אלוהים כפי שהוא מתואר בדוגמת "בואינג 747", כאשר דוקינס מפרט שהטיעון הראשון הוא הקשה לוגית שגויה המזינה את עצמה, בעוד הגישה השנייה היא הצורה הנכונה בה יש לבחון את העולם.{{הערה|1=פירוש זה של הטיעון מבוסס על סקירות מאת [[דניאל דנט]] ופ.ז מאיירס}}
בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".
דוקינס כאמור אינו טוען שניתן להפריך את קיומו של אלוהים בוודאות גמורה. במקום זאת, הוא מציע את העיקרון הכללי שהסברים פשוטים עדיפים (ראו [[תערו של אוקאם]]) ושאל יודע-כל חייב להיות ישות מורכבת ביותר בפני עצמה. ככזאת, הוא טוען שהטיעון בדבר יקום נטול אלוהים, עדיף על התאוריה של יקום המכיל אלוהים.
== דת ומוסר ==
המחצית השנייה של הספר מתחילה בחקר שורשי הדת, והחיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת [[1976]] בספרו "[[הגן האנוכיי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה של "וירוס תודעתי" בין חברות.
לאחר מכן פונה דוקינס לנושא ה[[מוסר]], וחוזר ומסביר שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת כחותרת תחת המדע, מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.
הספר מסתיים עם השאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים.
==ביקורת על הספר==
עם צאתו לאור הספר עורר תגובה מיידית, חיובית ושלילית כאחד, הן ממקורות דתיים והן ממקורות אתאיסטיים. הספר קיבל בעת פרסומו תמיכה ממדענים כגון [[ג'יימס ווטסון]], שזכה ב[[פרס נובל]] על עבודתו בגילוי מבנה ה[[דנ"א]], והפסיכולוג [[סטיבן פינקר]], אך קיבל תגובות מעורבות ממבקריו. כתב העת "[[London Review of Books]]" מתח ביקורת על דוקינס על כך שלא עשה מחקר ראוי על נושא ספרו, הדת, והעמדת איש קש כדי לבסס את טיעוניו כנגד התיאיזם. הספר הועמד לתואר הספר הטוב של השנה בבריטניה.
התאולוג [[אליסטר מקגארת']], שכתב את הספרים "אשליית הדוקינס" ו"האלוהים של דוקינס", טוען שדוקינס הוא בור בכל הנוגע ל[[תאולוגיה נוצרית]], ועל כן הוא איננו יכול לעסוק בנושאי דת ואמונה בצורה אינטליגנטית. בתגובה שאל דוקינס: "האם קראת על לפריקונולוגיה לפני שפסלת את האמונה ב[[לפריקון|לפריקונים]]?". הפילוסוף הנוצרי קיית' וארד בספרו "האם הדת מסוכנת?" טוען כנגד אמירתו של דוקינס שהדת מסוכנת לחברה, ופילוסופית המוסר מרגרט סאמרוויל ציינה שדוקינס מגזים בהתקפה שלו על הדת, במיוחד בתיאורו את תפקידה של הדת בעימותים אנושיים ופוליטיים. רבים ממגיניו של דוקינס טוענים שהמבקרים אותו לא הבינו את הנקודה האמיתית של ספרו.
הרב ד"ר [[מיכאל אברהם]], בספרו "[[אלוהים משחק בקוביות]]" מתייחס בהרחבה לספרו של דוקינס וסוקר את טיעוניו כנגד התאיזם ואת השגיאות הלוגיות שהוא מוצא בהם. כמו דוקינס הוא איננו בא לעסוק באל או דת מסוימת אלא להראות את הסבירות לקיומה של ישות אלוהית. טענתו העיקרית היא שההתקפה מהמדע על הדת בכלל, והתקפתו של דוקינס את הדת על ידי האבולוציה בפרט, נובעת מפרשנות שגויה של המדע וכשלים הנובעים מבלבול בין המישור הפילוסופי לזה המדעי. הוא כותב שדוקינס הוא אכן ביולוג מוכשר, אך חסר את המיומנות הפילוסופית הדרושה לטיפול בטיעונים הלוגיים בהם הוא עוסק. לטענתו אין כל ספק שהאבולוציה כעובדה מדעית אכן קרתה, אך הטענה שקיומה של האבולוציה מפחית את הסבירות לקיומו של אלוהים, שהיא טענה פילוסופית, היא טענה שגויה, ודווקא ההפך הוא הנכון. מיכאל אברהם מביא בספרו את מה שהוא מכנה "ההוכחה מן האבולוציה לקיומו של אלוהים", ואומר שעובדת היותו של התהליך האבולוציוני כמעט בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית לא מצביעה על כך שהוא לא קרה, שהרי הוא קרה, ואנחנו הראיה החיה לכך, אלא שהעובדה שדבר כה בלתי סביר קרה היא שאמורה להצביע על קיומה של יד מכוונת.
==ראו גם==
*[[אלוהים אינו גדול]] - ספרו של [[כריסטופר היצ'נס]]
== קישורים חיצוניים ==
* ריצ'רד דוקינס, [http://www.hayadan.org.il/roots-of-religion-0206087 הפרק "שורשי הדת" מהספר "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"], באתר [[הידען]]
* [http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=556322 דיון בספרו של דוקינס "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", בתוכנית לונדון וקירשנבאום], באתר [[נענע10]]
* {{הארץ|שחר סמוחה|אין לו אלוהים. ראיון עם ריצ'רד דוקינס|1.1332004|19 ביוני 2008}}
* {{הארץ|[[חגי דגן]]|מיהו אלוהים? א. גזען ב. נקמן ג. מגלומן ד. כל התשובות נכונות|1.1332905|25 ביוני 2008}}
* {{ynet|[[אריק גלסנר]]|מה באמת מעיק על דוקינס?|3622176|14 בנובמבר 2008}}
* חיים היילפרין, [http://ifeel.co.il/page/12613 אלוהים, דת ומדע], ביקורת על ספרו של דוקינס "יש אלוהים?", ירחון [[גליליאו (כתב עת)|גלילאו]]
* רז קולר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2359.htm יש אלוהים? – הטעות של ריצ'רד דוקינס], באתר [[אימגו]]
* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH
*{{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
דוקינס שהאמונה ב[[אלוהים]], ישות על טבעית שבראה את העולם, היא כמעט בוודאות אמונת שווא, וכי האמונה באל אישי מתערב זהה להזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. דוקינס מביא בתמיכה לכך, בהקדמה למהדורה העברית של הספר, את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".
נכון לינואר 2010, הגרסה האנגלית של "יש אלוהים?" נמכרה ביותר מ-2 מיליון עותקים ותורגמה ל-31 שפות, בהן עברית. המהדורה העברית לספר, בתרגומה של עדי מרקוזה-הס יצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת "ידיעות ספרים" ו"ספרי עליית הגג".
== רקע ==
בספריו הקודמים, שעסקו במגוון נושאים הקשורים ב[[אבולוציה]], טען דוקינס כנגד כל הסברי ה[[בריאתנות|בריאתנים]] להיווצרות החיים והתפתחותם. בין היתר הסביר, בספרו "[[השען העיוור]]", כצד יכולה האבולוציה להסביר בצורה המיטבית את מה שעלול להיתפס על ידי אנשים כ"[[תכנון תבוני]]"- הסדר שאנו רואים סביבנו בעולם החי לא נוצר לא עקב מקרה ולא בעקבות תכנון חיצוני כשלהו זוהי דילמה כוזבת במקום זה האבולוציה פועלת על ידי שורה של שכל אחד מהן מונע הן על ידי מקרה והן על ידי [[ברירה טבעית]] שיכולה להגדיל שינויים קטנים ביכולות ההתאמה לסביבה - בדומה לטיפס הדרגתי על הר. ב"יש אלוהים?" מתמקד דוקינס במגוון רחב יותר של טיעונים התומכים בקיומו של [[אלוהים|האל]], או שוללים אותו, ובמהותה של ה[[דת]].
דוקינס הסביר כי זה שנים אחדות רצה לכתוב ספר המבקר באופן גלוי את הדת, אבל המו"ל שלו נחרד מהרעיון, וידידים ב[[ארצות הברית]] יעצו לו כנגד כתיבת הספר, בטיעון כי בארצות הברית לא ניתן לבקר את הדת. בשנת 2006 השתנתה דעתו של המו"ל, שינוי אותו מייחס דוקינס לשנות שלטונו של [[ג'ורג' ווקר בוש]].
עד לאותו הזמן, כותבים אחדים, ובהם [[סם הריס]] ו[[כריסטופר היצ'נס]], שתויגו במשותף עם דוקינס כ"שילוש הלא קדוש" על ידי [[רוברט וייצל]]{{הערה|1=רוברט וייצל [http://www.atlanticfreepress.com/content/view/2112/1/ היצ'נס, דוקינס, הריס: השילוש הלא קדוש... תודה לאל!], באתר Atlantic Free Press}}, החלו בכתיבת ספרים התוקפים באופן גלוי את הדת. ספרים אלו זכו להצלחה ברשימות רבי המכר החשובות, והביאו לגל של תגובות נגד מצד סופרים התומכים בדת.
== תקציר ==
הספר מכיל עשרה פרקים. הפרקים הראשונים מציגים באופן מובנה את הטיעונים הגורסים שכמעט באופן ודאי אין אלוהים, בעוד שהאחרים דנים בדת ובמוסר באופן כללי יותר. הספר מוקדש לזכרו של חברו הטוב של דוקינס, הסופר [[דאגלס אדמס]], ומלווה בהקדשה בדמות ציטוט מספרו של אדמס "[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]": "האם לא די בכך שנראה כי גן פרחים הוא יפה בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו?"
דוקינס כותב ש"יש אלוהים?" מכיל ארבעה מסרים שיש להביא לתודעת הציבור:
# [[אתאיזם|אתאיסטים]] יכולים להיות אנשים שמחים, מאוזנים, מוסריים ומסופקים אינטלקטואלית.
# ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] ותאוריות מדעיות דומות הם הסברים ראויים יותר, ועולים בחוזקם ובאמינותם על הטענה כי ישות על-טבעית בראה את העולם, ובתיאור העולם והיקום.
# אין לקטלג ילדים באופן אוטומטי בהתאם לדת הוריהם. מונחים כמו "ילד קתולי" או "ילדים מוסלמים" צריכים לגרום לאנשים להתכווץ בחוסר נעימות, ויש להחליפם במונחים כגון: "ילד להורים [[יהודים]]", או "ילד להורים נוצרים פרוטסטנטים ".
# אתאיסטים רשאים להיות גאים, ולא להתנצל על היותם אתאיסטים באופן תדיר, מכיוון שאתאיזם הוא הוכחה לקיומו של מוח בריא ועצמאי.
== ההנחה בדבר קיומו של אלוהים ==
מאחר שקיימות מספר הנחות [[תאיזם|תאיסטיות]] בנוגע לטיבו של אלוהים, דוקינס מגדיר את המושג "אלוהים" באופן אליו הוא הולך להתייחס, בשלב מוקדם בספר. הוא טובע את הביטוי "דת איינשטיינית", בהתייחסו לשימוש שעשה איינשטיין במושג "אלוהים", כמטאפורה לטבע ולמסתורי היקום.{{הערה|1=רנדנסון ג'יימס, (13 במאי 2008), [http://www.guardian.co.uk/science/2008/may/12/peopleinscience.religion/print אמונות ילדותיות – מכתבו של איינשטיין מתאר את השקפתו על הדת בבהירות], באתר הגארדיאן. "במכתבו הוא רושם: "המילה אלוהים עבורי אינה יותר מדרך הביטוי והתוצר של החולשה האנושית. התנ"ך, אסופת אגדות ראויה להערכה, אך עדיין פרימיטיבית, ולמרות הכול ילדותית למדי. שום פירוש, מעודן ככל שיהיה לא יכול לשנות זאת עבורי."}} בכך, הוא מעוניין להבדיל בין "דת איינשטיינית" זו, והמושג התיאיסטי הרווח, שתופס את אלוהים כבורא העולם שיש לסגוד לו. נושא זה הופך מרכזי לכל אורך הספר, ואותו הוא מכנה "ההנחה בדבר קיומו של אלוהים". הוא גורס שהנחה זו היא [[היפותזה]] הניתנת לבדיקה, מאחר שאמורות להיות לה השלכות ומופעים בעולם הפיזיקלי, ולכן ניתן גם ל[[הפרכה|הפריכה]]. בכך דוחה דוקינס את ההנחה הרווחת שלדת ול[[מדע]] תפקידים נפרדים, והתפיסה שהמדע בודק את ה"איך?", בעוד הדת עונה על השאלה "למה?". לטענתו, השאלה "למה", כאשר היא נשאלת מתוך כוונה לחפש איזו משמעות קוסמית לקיומנו, יכולה להופיע רק בעולם בו קיים אל מתערב. הוא טוען שהדת מנסה להסביר את המציאות ולתאר עובדות הניתנות לבדיקה, וככזו, יש לבדוק את אמינותה כמו כל [[תאוריה]] אחרת.
למעשה דוקינס מכיר בעובדה שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים אבל טוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו" בדיוק כפי שלא ניתן להוכיח את אי קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.
דוקינס סוקר בקצרה את הטיעונים העיקריים בעד קיומו של אלוהים. מתוך הרעיונות הפילוסופים השונים בהם הוא דן, הוא בוחר להתמקד ולהרחיב ביתר שאת בנוגע לטיעון המשמש כיום בריאתנים ברחבי העולם, הגורס שהטבע נראה כאילו עוצב על ידי מתכנן תבוני. בספרו מגיע דוקינס למסקנה שאבולוציה וברירה טבעית מהווים הסבר מבוסס וחזק לקיומו של מה שנתפס על ידי אנשים כ"עיצוב בטבע".
הוא מרחיב ואומר שאחד האתגרים הגדולים ביותר לתבונה האנושית היה להסביר "איך העיצוב המורכב והבלתי סביר ביקום נוצר", ומציע שישנם שני הסברים נגדיים לכך:
# תאוריה המכילה בורא לעולם, משמע, ישות מורכבת שתסביר את העולם המורכב שבו אנו חיים.
# תאוריה המסבירה כיצד, מתוך מקורות ועקרונות פשוטים, יכול לצמוח משהו מורכב בהרבה.
זוהי הגדרת הבסיס לטיעונו כנגד קיומו של אלוהים כפי שהוא מתואר בדוגמת "בואינג 747", כאשר דוקינס מפרט שהטיעון הראשון הוא הקשה לוגית שגויה המזינה את עצמה, בעוד הגישה השנייה היא הצורה הנכונה בה יש לבחון את העולם.{{הערה|1=פירוש זה של הטיעון מבוסס על סקירות מאת [[דניאל דנט]] ופ.ז מאיירס}}
בסוף פרק 4, הנקרא "מדוע כמעט ודאי אין אלוהים", דוקינס מסכם את טיעוניו. "הפיתוי (לייחס את העיצוב למראית עין לעיצוב אמיתי) הוא טעות, בגלל שהנחה שיש מעצב לטבע מעלה באופן אוטומטי את הבעיה הגדולה אף יותר של "מי עיצב את המעצב". הבעיה שהתחלנו אתה מלכתחילה הייתה הניסיון להסביר משהו שהוא לא מסתבר סטטיסטית. לכן זה לא הגיוני לשער משהו אפילו עוד יותר בלתי סביר כדי להסביר זאת".
דוקינס כאמור אינו טוען שניתן להפריך את קיומו של אלוהים בוודאות גמורה. במקום זאת, הוא מציע את העיקרון הכללי שהסברים פשוטים עדיפים (ראו [[תערו של אוקאם]]) ושאל יודע-כל חייב להיות ישות מורכבת ביותר בפני עצמה. ככזאת, הוא טוען שהטיעון בדבר יקום נטול אלוהים, עדיף על התאוריה של יקום המכיל אלוהים.
== דת ומוסר ==
המחצית השנייה של הספר מתחילה בחקר שורשי הדת, והחיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת [[1976]] בספרו "[[הגן האנוכיי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה של "וירוס תודעתי" בין חברות.
לאחר מכן פונה דוקינס לנושא ה[[מוסר]], וחוזר ומסביר שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת כחותרת תחת המדע, מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו.
הספר מסתיים עם השאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים.
==ביקורת על הספר==
עם צאתו לאור הספר עורר תגובה מיידית, חיובית ושלילית כאחד, הן ממקורות דתיים והן ממקורות אתאיסטיים. הספר קיבל בעת פרסומו תמיכה ממדענים כגון [[ג'יימס ווטסון]], שזכה ב[[פרס נובל]] על עבודתו בגילוי מבנה ה[[דנ"א]], והפסיכולוג [[סטיבן פינקר]], אך קיבל תגובות מעורבות ממבקריו. כתב העת "[[London Review of Books]]" מתח ביקורת על דוקינס על כך שלא עשה מחקר ראוי על נושא ספרו, הדת, והעמדת איש קש כדי לבסס את טיעוניו כנגד התיאיזם. הספר הועמד לתואר הספר הטוב של השנה בבריטניה.
התאולוג [[אליסטר מקגארת']], שכתב את הספרים "אשליית הדוקינס" ו"האלוהים של דוקינס", טוען שדוקינס הוא בור בכל הנוגע ל[[תאולוגיה נוצרית]], ועל כן הוא איננו יכול לעסוק בנושאי דת ואמונה בצורה אינטליגנטית. בתגובה שאל דוקינס: "האם קראת על לפריקונולוגיה לפני שפסלת את האמונה ב[[לפריקון|לפריקונים]]?". הפילוסוף הנוצרי קיית' וארד בספרו "האם הדת מסוכנת?" טוען כנגד אמירתו של דוקינס שהדת מסוכנת לחברה, ופילוסופית המוסר מרגרט סאמרוויל ציינה שדוקינס מגזים בהתקפה שלו על הדת, במיוחד בתיאורו את תפקידה של הדת בעימותים אנושיים ופוליטיים. רבים ממגיניו של דוקינס טוענים שהמבקרים אותו לא הבינו את הנקודה האמיתית של ספרו.
הרב ד"ר [[מיכאל אברהם]], בספרו "[[אלוהים משחק בקוביות]]" מתייחס בהרחבה לספרו של דוקינס וסוקר את טיעוניו כנגד התאיזם ואת השגיאות הלוגיות שהוא מוצא בהם. כמו דוקינס הוא איננו בא לעסוק באל או דת מסוימת אלא להראות את הסבירות לקיומה של ישות אלוהית. טענתו העיקרית היא שההתקפה מהמדע על הדת בכלל, והתקפתו של דוקינס את הדת על ידי האבולוציה בפרט, נובעת מפרשנות שגויה של המדע וכשלים הנובעים מבלבול בין המישור הפילוסופי לזה המדעי. הוא כותב שדוקינס הוא אכן ביולוג מוכשר, אך חסר את המיומנות הפילוסופית הדרושה לטיפול בטיעונים הלוגיים בהם הוא עוסק. לטענתו אין כל ספק שהאבולוציה כעובדה מדעית אכן קרתה, אך הטענה שקיומה של האבולוציה מפחית את הסבירות לקיומו של אלוהים, שהיא טענה פילוסופית, היא טענה שגויה, ודווקא ההפך הוא הנכון. מיכאל אברהם מביא בספרו את מה שהוא מכנה "ההוכחה מן האבולוציה לקיומו של אלוהים", ואומר שעובדת היותו של התהליך האבולוציוני כמעט בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית לא מצביעה על כך שהוא לא קרה, שהרי הוא קרה, ואנחנו הראיה החיה לכך, אלא שהעובדה שדבר כה בלתי סביר קרה היא שאמורה להצביע על קיומה של יד מכוונת.
==ראו גם==
*[[אלוהים אינו גדול]] - ספרו של [[כריסטופר היצ'נס]]
== קישורים חיצוניים ==
* ריצ'רד דוקינס, [http://www.hayadan.org.il/roots-of-religion-0206087 הפרק "שורשי הדת" מהספר "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"], באתר [[הידען]]
* [http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=556322 דיון בספרו של דוקינס "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", בתוכנית לונדון וקירשנבאום], באתר [[נענע10]]
* {{הארץ|שחר סמוחה|אין לו אלוהים. ראיון עם ריצ'רד דוקינס|1.1332004|19 ביוני 2008}}
* {{הארץ|[[חגי דגן]]|מיהו אלוהים? א. גזען ב. נקמן ג. מגלומן ד. כל התשובות נכונות|1.1332905|25 ביוני 2008}}
* {{ynet|[[אריק גלסנר]]|מה באמת מעיק על דוקינס?|3622176|14 בנובמבר 2008}}
* חיים היילפרין, [http://ifeel.co.il/page/12613 אלוהים, דת ומדע], ביקורת על ספרו של דוקינס "יש אלוהים?", ירחון [[גליליאו (כתב עת)|גלילאו]]
* רז קולר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2359.htm יש אלוהים? – הטעות של ריצ'רד דוקינס], באתר [[אימגו]]
* [http://www.aish.co.il/sp/ph/48870657.html מסע הצלב האתיאיסטי], מאמר נגד ספרו של ריצ'רד דוקינס, באתר AISH
*{{ynet|[[מיכאל אברהם]]|האם איינשטיין טעה? "אלוהים משחק בקוביות"|4086098|23 ביוני 2011}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}