שינויים

שורה 42: שורה 42:  
בעיות החניה בישראל אינן יחודיות לה, ובעיות דומות התקיימו בערים ובמדינות רבות ברחבי העולם. אחת המדינות הראשונות בעולם שנתקלה בבעיות חניה משמעותיות היתה הולנד. הולנד היא מדינה צפופה, עם ערים שרובן הגדול נבנו באופן צפוף עם צפיפות עירוניות גבוה ובעיות נוספות בגלל תעלות מים, חומות ורחובות צרים. בשנים 1945-1973 היתה בהולנד מגמה של הגדלה מאסיבית של השימוש במכוניות בעקבות [[צמיחה כלכלית]] במדינה ומדיניות שהעדיפה מכוניות. התוצאה היתה בדומה לישראל הגברת בעיות של פקקים וחניה והפיכת מרחבים עירוניים רבים למגרשי חניה המוניים, בחלק מהערים הרסו בלוקים שלמים בנסיון לפנות מקום למכוניות. בשנת 1973 בעקבות מספר אירועים כמו [[משבר הנפט]] ומאבקים כמו [[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] הולנד החלה להבין שצריך שינוי משמעותי במדיניות העירונית ולתת עדיפות ל[[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] על פני מכוניות פרטיות. עם השנים החלו עוד ועוד מדינות וערים לאמץ מדיניות דומה.  
 
בעיות החניה בישראל אינן יחודיות לה, ובעיות דומות התקיימו בערים ובמדינות רבות ברחבי העולם. אחת המדינות הראשונות בעולם שנתקלה בבעיות חניה משמעותיות היתה הולנד. הולנד היא מדינה צפופה, עם ערים שרובן הגדול נבנו באופן צפוף עם צפיפות עירוניות גבוה ובעיות נוספות בגלל תעלות מים, חומות ורחובות צרים. בשנים 1945-1973 היתה בהולנד מגמה של הגדלה מאסיבית של השימוש במכוניות בעקבות [[צמיחה כלכלית]] במדינה ומדיניות שהעדיפה מכוניות. התוצאה היתה בדומה לישראל הגברת בעיות של פקקים וחניה והפיכת מרחבים עירוניים רבים למגרשי חניה המוניים, בחלק מהערים הרסו בלוקים שלמים בנסיון לפנות מקום למכוניות. בשנת 1973 בעקבות מספר אירועים כמו [[משבר הנפט]] ומאבקים כמו [[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] הולנד החלה להבין שצריך שינוי משמעותי במדיניות העירונית ולתת עדיפות ל[[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] על פני מכוניות פרטיות. עם השנים החלו עוד ועוד מדינות וערים לאמץ מדיניות דומה.  
   −
במקומות רבים הבינו כי ביחס למכוניות בכלל כמו גם ביחס לחניית מכוניות קיימת בעיה של [[ביקוש מושרה]] - הגדלת מקומות החניה מסייעת להפחית את הפער בין היצע לביקוש לזמן קצר, אבל תוך ההיצע של חניות מעודד קניית מכונית והחזקתה וכן שימוש בה. לכן גם בערים כמו המכוניות הולכת גדלה - בקצר מהיר יותר מזה שניתן להקים חניות. ככל שהערים צפופות יותר וככל שיש כמות גדולה יותר של מכוניות בעיר הדבר מעלה מחירים ישירים ועקיפים של חניות - לדוגמה ייקור הדיור בגלל הקצאת שטחים לחניות. ייקור קווי הספקה לחנויות וייקור שטחים לחנויות ומשרדים בגלל הקצאת שטח וכסף לחניות לעובדים, ספקים ולקוחות. ערים רבות הולכות בעקבות ההמלצות של פרופ' דונאלד שופ, מחבר הספר [[המחיר הגבוה של החניה החופשית]] - לייקר את החניות במקומות ביקוש, להפחית חניות ולעודד חלופות למכוניות.  
+
במקומות רבים הבינו כי ביחס למכוניות בכלל, כמו גם ביחס לחניית מכוניות, קיימת בעיה של [[ביקוש מושרה]] - הגדלת מקומות החניה מסייעת להפחית את הפער בין היצע לביקוש לזמן קצר, אבל תוך ההיצע של חניות מעודד קניית מכונית והחזקתה וכן שימוש בה. לכן גם בערים כמו המכוניות הולכת גדלה - בקצר מהיר יותר מזה שניתן להקים חניות. ככל שהערים צפופות יותר וככל שיש כמות גדולה יותר של מכוניות בעיר הדבר מעלה מחירים ישירים ועקיפים של חניות - לדוגמה ייקור הדיור בגלל הקצאת שטחים לחניות. ייקור קווי הספקה לחנויות וייקור שטחים לחנויות ומשרדים בגלל הקצאת שטח וכסף לחניות לעובדים, ספקים ולקוחות. ערים רבות הולכות בעקבות ההמלצות של פרופ' דונאלד שופ, מחבר הספר [[המחיר הגבוה של החניה החופשית]] - לייקר את החניות במקומות ביקוש, להפחית חניות ולעודד חלופות למכוניות - כלומר להוריד את הביקוש לחניית מכוניות.  
   −
פתרונות לבעיות החנייה בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]] אשר יביא בתורו הפחתה טבעית של כמות המכוניות והחניונים ויהווה הפיתרון הסביר ביותר לבעיה זו.
+
פתרונות לבעיות החנייה בישראל דורשים מערך רחב של פתרונות הנוגעים לקידום [[תחבורה בת קיימא]] כלומר [[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]], הגברת [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]]. פתרונות אלה כוללים:
 
  −
לפי דעה, לממשלת ישראל הכנסות גבוהות מ[[מס על דלק]] ולכן לכאורה לא מספיק מעודדת פיתוח הפתרונות הזמינים השונים בישראל (או מחקר על פתרונות ניסיוניים) או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח.
  −
 
  −
בין הפתרונות השונים לייעול התחבורה הציבורית בכלל ובישראל בפרט:
      +
# קידום [[הליכתיות]] בצעדים כמו [[מעבר חציה בטוח]], בלוקים עירוניים קצרים , מניעת חסמי הליכה ו[[עירוב שימושי קרקע]] כדי לאפשר הליכה בטוחה ונוחה יותר. וכדי לייעל  את השימוש בתחבורה הציבורית. שימוש במדיניות כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]] כדי לייעל את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לנעימה יותר.
 
# הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]].
 
# הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח [[חוק חירום ממשלתי]] לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטובוס|אוטובוסים]].
# הקמת [[שביל אופניים|נתיב רכבים קלים]] - אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים לצד עידוד השימוש בהם תוך תקנון תקנות בטיחות מחמירות וסדרת קנסות (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).
+
# הקמת [[תשתיות אופניים]] -לעידוד [[תחבורת אופניים בישראל]] באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).
 +
# רפורמות שונות ב[[רכבת ישראל]] - הקמת עוד תחנות, צמצום עלות כרטיס הנסיעה, שיפור תקני אבטחה (בכדי למנוע [[שחיקה]] של אנשי אבטחה ולבזבז פחות זמן למשתמשים).
 +
# פיתוח [[רכבת תחתית]] בערים מרכזיות בישראל (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר-שבע לפחות); ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסייה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות.
 
# פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]]. כיום המגמה היא לפתח רכבת עילית חשמלית (עם כמיהה רבה לפתח בעיקר רכבות עיליות מבוססות [[טכנולוגיות ריחוף מגנטי]] - MAGLEV אם כי טכנולוגיה ספציפית זו חדישה מאוד ומיושמת נכון לשנת 2017 ככלל רק ברכבות קרקע).
 
# פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]]. כיום המגמה היא לפתח רכבת עילית חשמלית (עם כמיהה רבה לפתח בעיקר רכבות עיליות מבוססות [[טכנולוגיות ריחוף מגנטי]] - MAGLEV אם כי טכנולוגיה ספציפית זו חדישה מאוד ומיושמת נכון לשנת 2017 ככלל רק ברכבות קרקע).
# פיתוח [[רכבת תחתית]] בכל ערי ישראל המרכזיות (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר-שבע לפחות); ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסייה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות.
+
# פתיחת שוק המוניות לתחרות ע"י הכנסת [[שירות קריאת רכבים|שירותי קריאת רכבים]] כשחקניות שוות ערך בשוק המוניות המקומי (כל עוד אלה עומדות בסטנדרטים בסיסיים של איכות ואיסוף ידע על רקע הנהגים המשתמשים בשירותיהם עבור עמלה שהם מפרישים לחברה מתוך המחיר שדרשו לנסיעה, וכן תנאי העסקה נאותים ).
# פתיחת שוק המוניות לתחרות ע"י הכנסת [[שירות קריאת רכבים|שירותי קריאת רכבים]] כשחקניות שוות ערך בשוק המוניות המקומי (כל עוד אלה עומדות בסטנדרטים בסיסיים של איכות ואיסוף ידע על רקע הנהגים המשתמשים בשירותיהם עבור עמלה שהם מפרישים לחברה מתוך המחיר שדרשו לנסיעה, וכן תנאי העסקה נאותים - ראו נספח על נושא זה להלן).
  −
# רפורמות שונות ברכבת ישראל - הקמת עוד תחנות, צמצום עלות כרטיס הנסיעה, שיפור תקני אבטחה (בכדי למנוע [[שחיקה]] של אנשי אבטחה ולבזבז פחות זמן למשתמשים).
      
==חנייה חינם מול חנייה בתשלום==
 
==חנייה חינם מול חנייה בתשלום==