47,332
עריכות
שינויים
←פיתרון בעיות החנייה בישראל
* אפליקציות חנייה לעתים לא כוללות [[מערכת התראות יעילה]] בשימוש בסיסי ומטילות על הישראלי ה[[דחק|לחוץ]] וה[[שחיקה|שחוק]] או המוגבל נפשית (כגון אנשים קשישים מאוד שעדיין כשירים לנהיגה) את הצורך לזכור מתי חנו ומתי עליהם לסיים את החנייה תוך דרישה לשלם להן כסף עבור התראות כה בסיסיות לצד היעדר הבטחה גורפת להחזרת הכסף על חניית יתר מצד החברה המתפעלת אפליקציה מסוימת.
* אפליקציות חנייה לעתים לא כוללות [[מערכת התראות יעילה]] בשימוש בסיסי ומטילות על הישראלי ה[[דחק|לחוץ]] וה[[שחיקה|שחוק]] או המוגבל נפשית (כגון אנשים קשישים מאוד שעדיין כשירים לנהיגה) את הצורך לזכור מתי חנו ומתי עליהם לסיים את החנייה תוך דרישה לשלם להן כסף עבור התראות כה בסיסיות לצד היעדר הבטחה גורפת להחזרת הכסף על חניית יתר מצד החברה המתפעלת אפליקציה מסוימת.
==פיתרון בעיות החנייה בישראל==
==פתרונות לבעיות החניה בישראל==
בעיות החניה בישראל אינן יחודיות לה, ובעיות דומות התקיימו בערים ובמדינות רבות ברחבי העולם. אחת המדינות הראשונות בעולם שנתקלה בבעיות חניה משמעותיות היתה הולנד. הולנד היא מדינה צפופה, עם ערים שרובן הגדול נבנו באופן צפוף עם צפיפות עירוניות גבוה ובעיות נוספות בגלל תעלות מים, חומות ורחובות צרים. בשנים 1945-1973 היתה בהולנד מגמה של הגדלה מאסיבית של השימוש במכוניות בעקבות [[צמיחה כלכלית]] במדינה ומדיניות שהעדיפה מכוניות. התוצאה היתה בדומה לישראל הגברת בעיות של פקקים וחניה והפיכת מרחבים עירוניים רבים למגרשי חניה המוניים, בחלק מהערים הרסו בלוקים שלמים בנסיון לפנות מקום למכוניות. בשנת 1973 בעקבות מספר אירועים כמו [[משבר הנפט]] ומאבקים כמו [[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] הולנד החלה להבין שצריך שינוי משמעותי במדיניות העירונית ולתת עדיפות ל[[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] על פני מכוניות פרטיות. עם השנים החלו עוד ועוד מדינות וערים לאמץ מדיניות דומה.
במקומות רבים הבינו כי ביחס למכוניות בכלל כמו גם ביחס לחניית מכוניות קיימת בעיה של [[ביקוש מושרה]] - הגדלת מקומות החניה מסייעת להפחית את הפער בין היצע לביקוש לזמן קצר, אבל תוך ההיצע של חניות מעודד קניית מכונית והחזקתה וכן שימוש בה. לכן גם בערים כמו המכוניות הולכת גדלה - בקצר מהיר יותר מזה שניתן להקים חניות. ככל שהערים צפופות יותר וככל שיש כמות גדולה יותר של מכוניות בעיר הדבר מעלה מחירים ישירים ועקיפים של חניות - לדוגמה ייקור הדיור בגלל הקצאת שטחים לחניות. ייקור קווי הספקה לחנויות וייקור שטחים לחנויות ומשרדים בגלל הקצאת שטח וכסף לחניות לעובדים, ספקים ולקוחות. ערים רבות הולכות בעקבות ההמלצות של פרופ' דונאלד שופ, מחבר הספר [[המחיר הגבוה של החניה החופשית]] - לייקר את החניות במקומות ביקוש, להפחית חניות ולעודד חלופות למכוניות.
פתרונות לבעיות החנייה בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[תחבורה ציבורית בישראל|ייעול התחבורה הציבורית בישראל]] אשר יביא בתורו הפחתה טבעית של כמות המכוניות והחניונים ויהווה הפיתרון הסביר ביותר לבעיה זו.
לפי דעה, לממשלת ישראל הכנסות גבוהות מ[[מס על דלק]] ולכן לכאורה לא מספיק מעודדת פיתוח הפתרונות הזמינים השונים בישראל (או מחקר על פתרונות ניסיוניים) או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח.
לפי דעה, לממשלת ישראל הכנסות גבוהות מ[[מס על דלק]] ולכן לכאורה לא מספיק מעודדת פיתוח הפתרונות הזמינים השונים בישראל (או מחקר על פתרונות ניסיוניים) או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח.