אקו-ויקי

שינויים

בעיות חנייה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־15:31, 26 ביוני 2019

נוספו 1,822 בתים ,  15:31, 26 ביוני 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה ל[[חנייה|חניית כלי רכב] ארבע גלגליים ברוב ערי ישראל.
+
המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה ל[[חנייה|חניית כלי רכב]] ארבע גלגליים ברוב ערי ישראל.
    
==בעיות חניה והשלכותיהן==
 
==בעיות חניה והשלכותיהן==
שורה 7: שורה 7:     
חניות על המדרכה וחסימה חלקית או מלאה שלה גוררת פגיעה ב[[הליכתיות]] וגורמת להגברת אי הנוחות והסכנה של [[הולכי רגל בישראל]], במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו [[נכות בישראל|נכים]], ילדים, הורים עם עגלות וקשישים. חניות לא חוקיות בסמוך למעברי חציה מסכנות הולכי רגל שמנסים לחצות את הכבישים.  כמו כן חניות לא חוקיות גורמות לפגיעה בתשתיות שונות כמו עצים, עמודים, מדרכות ועוד.  
 
חניות על המדרכה וחסימה חלקית או מלאה שלה גוררת פגיעה ב[[הליכתיות]] וגורמת להגברת אי הנוחות והסכנה של [[הולכי רגל בישראל]], במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו [[נכות בישראל|נכים]], ילדים, הורים עם עגלות וקשישים. חניות לא חוקיות בסמוך למעברי חציה מסכנות הולכי רגל שמנסים לחצות את הכבישים.  כמו כן חניות לא חוקיות גורמות לפגיעה בתשתיות שונות כמו עצים, עמודים, מדרכות ועוד.  
 +
 +
חניות אסורות במקומות המסכנים הולכי רגל,  ומדיניות חניה האוסרת על אנשים לחנות במקומות מסויימים בערים, גורת דו"חות חניה רבים, דבר שמייצר עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[דחק]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
 +
 +
==סיבות להגברת בעיות החניה==
 +
קיימים שני "מנועים" מרכזיים להגדלת בעיות החניה בישראל לאורך זמן. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול בכמות ההחזקה והשימוש ב[[מכוניות]] לנפש על רקע [[תכנון מוטה מכוניות]]. הגידול בכמות האוכלוסיה גורר השפעות שונות כמו הגדלה הדרגתית של [[צפיפות האוכלוסין]] במדינה כולה ובערים שונות. חלק ממגמה זו היא הגדלת השימוש ב[[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. הגדלת הצפיפות העירונית יכולה להוביל לשני כיוונים מנוגדים - האחד הוא הגדלת היעילות של [[תחבורה בת קיימא]] בגלל שיפורים ביעילות של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכה ברגל]] בערים צפופות יותר. אבל בישראל מגמה זו כמעט בצורה חלשה למדי בגלל הגדלת כמות המכוניות לנפש.
 +
 +
[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים הקטנה ביעילות התחבורה של [[תחבורה ציבורית בישראל]] - בגלל היבטים שונים כמו הגדלת השטח ממנו אוטובוס צריך לאסוף נוסעים, "שכונות בלון" שבהן האוטובוס צריך לצאת ולהכנס מאותו רחוב ובגלל שאוטובסים נאלצים לעמוד בפקקי התנועה שנוצרים על ידי המכוניות וכמות נמוכה של נתיבי תחבורה ציבורית. במקביל יש גורמם שונים כמו [[עצים בעיר|כריתת עצים]] ובניית כבישים מהירים המתפקדים כ[[הליכתיות|חסמי הליכה]] שמובילים לירידת אחוז הולכי הרגל בישראל.
 +
 +
נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ) ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים. אלו נוהגים בכ-3 מיליון מכוניות והצפי במצב של "עסקים כרגיל" הוא להמשך הגדלת השימוש במכוניות.
 +
 +
והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם  [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] -  הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופולין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע.
 +
 +
"פתרון" אחר של הבעיה הוא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי [[פרבור]] שמגדילים עוד את כמות המכוניות. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.
 +
 +
היבטים חברתיים שמקשים על בעיות החניה של ישראל הן שילוב של [[שמרנות]] של מקבלי החלטות, תושבים וסוחרים, שאינם רוצים שינוי של המצב. העיריות תופסות לעיתים את החניה כמקור הכנסה משמעותי - אבל בפועל החניה עצמה באה על חשבון שימושי קרקע יקרים יותר כמו משרדים ודיור שיכולים לשלם ארנונה גבוה בהרבה. בעיות החניה והפקקים מייצרות בעיות תנועה בעיר ודבר זה פוגע במסחר. הקצאת חניות על חשבון הולכי רגל או שבילי אופניים פוגעת במתשמשי [[תחבורה רכה]] דבר שגורם לפגיעה נוספת במסחר בעיר ודרכו גם בהכנסות העיירה. יש הטוענים כי ההסבר לכך הוא [[חמדנות] של העיריות כסוג של [[שחיתות חוקית]]. עם זאת הרבה פעמים הדבר נובע משמרנות של תושבים, שרוצים לשמור על חניות בכל מחיר, וראשי ערים מפחדים לשנות את מדיניות ניהול החניות מחשש שהם ישלמו מחיר פוליטי מצד הנהגים. הנהגים עצמם מזהים את עצמם כ"נהגים" ולא כמשתמשים בעיר שיכולים להנות מתחבורה ציבורית מהירה יותר בעקבות השינוי. סוחרים (הן בישראל והן בעולם) מתארים בדרך כלל תחושה לפיה חלק גדול מהקונים שלהם מגיעים עליהם במכונית, בעוד שבערים רבות בעולם רוב הקונים מגיעים לחניות ברגל. ייתכן כי תורמת לבעיה גם קשרי הון שלטו של בלי חניונים. בנוסף לעיתים יש ריכוזיות כלכלית בבעלות על חניונים דבר שמקטין תחרות
    
==נסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==
 
==נסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==
שורה 17: שורה 32:     
תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו נסיונות לחלק את תל אביב לאיזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פרושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך , לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.  
 
תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו נסיונות לחלק את תל אביב לאיזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פרושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך , לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.  
−
  −
==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)==
  −
# [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] והפחתה בכמות [[הולכי רגל בישראל]] יחד עם  [[תחבורה בישראל|שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] - נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים). הדבר גורר [[תהליך]] של גידול מהיר בכמות הרכבים בלי שיש גידול מקביל בכמות הכבישים ותשתיות נוספות. אחת התשתיות החשובות שיש קושי להגדיל אותה בקצב גידול המכוניות היא חניות - במיוחד בשטחים כמו מרכזים של [[מטרופולין|מטרופולינים]]. במרכזי מטרופוליניות יש בעיה משולשת - מצד אחד המטרופולין הוא מוצלח יותר ככל שהוא מאפשר מפגשים של של אנשים, סחורות (ורעיונות). דבר זה מצריך תנועה רבה יותר. קיימים שני שיווי משקל בתחום - אם מדובר בתכנון מוטה מכוניות, יש יותר ויותר מכוניות שנכנסות למרכז המטרופולין, כך שיש באותו שטח יותר מכוניות בכל שנה והביקוש לחניה עולה מהר יותר מאשר קצב הספקת החניה. בנוסף התחרות על השטח עם שימושי קרקע אחרים כולל דיור, מסחר ותחבורה גורר ייקור מתמיד של הקרקע. "פתרון" אחר של הבעיה היא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי פרבור. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.
  −
# הסבר נפוץ לכך הוא [[חמדנות]] לא מרוסנת של בעלי קופות ציבוריות בעיריות השונות - חמדנות בהיקף זה משקפת [[ממוניזם]] ו[[שחיתות חוקית]].
  −
# ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם הבעיה כשלעצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה.
  −
# לוביזם של בעלי חניונים במפלגות פוליטיות שונות המעודדות תכנון מוטה רכב פרטי בהרחבת הערים השונות בישראל.
  −
  −
  −
# מעט מדי [[שטח טבעי לחניית מכוניות]] במדינה ביחס לכמות המכוניות במדינה הגורם לבזבוז שטח בהקמת [[חניון ציבורי|חניונים ציבוריים]] (כמו גם ייקור של בניית מגדלים בשל הקמת חניונים תת-קרקעיים עמוקים או חניונים תוך-מבניים גבוהים), [[נהיגה מיותרת]] ("חיפוש חנייה"), [[פקקי תנועה]], [[דחק]] ו[[שחיקה פסיכולוגית]].
  −
# חנייה ב[[שטח טבעי לחניית מכוניות]] בעלות כוללת גבוהה מדי; יותר מדי אבני שפה צבועות כחול-לבן ויותר מדי דו"חות מטעויות-אנוש סבירות במחירים קיצוניים ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי ([[שכר מינימום]], [[שכר ממוצע]] ו[[הוצאות בסיסיות]] לנפש).
  −
# [[תימרור יתר]] בשטחים טבעיים לחניית מכוניות.
  −
# ריכוזיות כלכלית של חברות חניונים ציבוריים פרטיות לצד היעדר [[פיקוח ממשלתי]] ומערכת סבסוד יעילה בהקשר זה כך שחניונים מסוימים גובים מחיר בלתי סביר ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי לכדי מניעת הזדמנויות שונות הזמינות רק במרכז העיר, הקשיית עבודתם של ספקי סחורות ושירותים שחייבים להשתמש במכוניות (ראו הערך [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]) ועוד.
  −
המתואר בסעיף 2 ו-3 גורם לדו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[דחק]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
  −
      
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==
 
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==
שורה 68: שורה 69:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* עומר שפרינצק, ספיר גוזלן, [https://www.idc.ac.il/he/schools/economics/undergraduate/Documents/p.p.2017/12.pdf נייר מדיניות בנושא: מדיניות החנייה בערים מרכזיות], המרכז הבינתחומי הרצליה בית ספר טיומקין לכלכלה, יולי 2017
 
* עומר שפרינצק, ספיר גוזלן, [https://www.idc.ac.il/he/schools/economics/undergraduate/Documents/p.p.2017/12.pdf נייר מדיניות בנושא: מדיניות החנייה בערים מרכזיות], המרכז הבינתחומי הרצליה בית ספר טיומקין לכלכלה, יולי 2017
 +
 
[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
 
[[קטגוריה:חנייה]]
 
[[קטגוריה:חנייה]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/96824"