47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה כללית חריפה האוגדת בתוכה מספר בעיות הנוגעות ל[[חנייה|חניית כלי רכב]] בישראל (בעיקר ארבע גלגליים) בכלל ערי ישראל.
המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה ל[[חנייה|חניית כלי רכב] ארבע גלגליים ברוב ערי ישראל.
==איפיון==
==בעיות חניה והשלכותיהן==
תושבי רבים בערים בישראל מתארים מונח בשם "מצוקת חנייה" הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהגעה לאיזור מגורים או לאיזור היעד וחיפוש במשך זמן רב אחר חניה. יש שכונות מגורים שבהן לאחר שעה מסויימת בשעות הערב קשה מאד למצוא חניה ונהגים נאלצים להסתובב במשך זמן רב.
דבר זה גורם גם להשפעות נוספות כמו חניה במקומו לא חוקיים שונים - חסימות מכוניות אחרות במגרשי חניה, חניה על המדרכה, חניה עם שני גלגלים על המדרכה, חניה על או בקרב מעברי חצייה ועוד. במקרים מסויימים נהגים מתוסכלים ולכן נמנעים מראש להגיע למקום מסויים במכונית או בכלל - לדוגמה נמנעים מנסיעה לים. השפעות אחרות כוללות נסיעות ארוכות בחיפוש אחר חניה, ובעקבות כך בעיות נוספות כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה בישראל|פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]] ועוד. עבור הנהג מדובר בחוויה מתסכלת גורמת לו לאיחורים, עצבנות, ורגשות כעס ותסכול. המשכות של בעיות כאלה ברמה יומיומית, כמו גם בעיות אחרות דומות בגלל [[פקקי תנועה]] עלולה לעורר בעיות של [[שחיקה נפשית]] או [[מתח נפשי]] שעלולות לפגוע בבריאות.
חניות על המדרכה וחסימה חלקית או מלאה שלה גוררת פגיעה ב[[הליכתיות]] וגורמת להגברת אי הנוחות והסכנה של [[הולכי רגל בישראל]], במיוחד אוכלוסיות חלשות כמו [[נכות בישראל|נכים]], ילדים, הורים עם עגלות וקשישים. חניות לא חוקיות בסמוך למעברי חציה מסכנות הולכי רגל שמנסים לחצות את הכבישים. כמו כן חניות לא חוקיות גורמות לפגיעה בתשתיות שונות כמו עצים, עמודים, מדרכות ועוד.
==נסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==
מאז שנות ה-70 לפחות עיריות וכן המדינה מנסים שיטות שונות להגדיל את מצאי החניה בערים בשיטות שונות:
* תקן חניה מינימלי בבבנית דירות חדשות. בעבר ייחדו את קומת הקרקע של בתים על עמודים לחניה, ואחר כך הגדירו הסבו שטחים מסביב לבניין להיות חניה במקום גינה. בבנינים מודרניים במגדלים הפתרון המועדף הוא בניית חניון תת-קרקעי מתחת למגדל. החפירה לעומק הקרקע מייקרת מאד את עלויות הבנייה של הבניין שכן יש צורך לעמוד בלחץ אדמה גדל והולך ככל שמעמיקים לחפור. עלות חפירה של קומה נוספת מעלה את המחיר באופן לא לינארי.
* הקמת חניונים ציבוריים על הקרקע - בכיכרות כמו הכיכרות הבאות בתל אביב - כיכר רבין, כיכר גבעון, כיכר הבימה ועוד ובמקומות נוספים כמו חניון רידינג, חניון נמל תל אביב ועוד.
* הקמת חניונים ציבוריים מתחת לפני הקרקע - בעיקר נפוץ הרעיון של הסבת חניון מעל הקרקע לחניון תת קרקע .
* עיריות רבות העלימו עין ואף אפשרו בחוק חניה חלקית או מלאה על מדרכות - כבר בזמן צ'יץ כראש עריית תל אביב הותר לחנות עם שני גלגלים על המדרכה- גם ברחובות שבהם הדבר גורם לחסימת המדרה.
* באיזורי ביקוש כמו מרכז תל אביב הוקמו חניונים פרטיים רבים.
תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו נסיונות לחלק את תל אביב לאיזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פרושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך , לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.
==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)==
==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)==
# ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם הבעיה כשלעצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה.
# ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם הבעיה כשלעצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה.
# לוביזם של בעלי חניונים במפלגות פוליטיות שונות המעודדות תכנון מוטה רכב פרטי בהרחבת הערים השונות בישראל.
# לוביזם של בעלי חניונים במפלגות פוליטיות שונות המעודדות תכנון מוטה רכב פרטי בהרחבת הערים השונות בישראל.
# מעט מדי [[שטח טבעי לחניית מכוניות]] במדינה ביחס לכמות המכוניות במדינה הגורם לבזבוז שטח בהקמת [[חניון ציבורי|חניונים ציבוריים]] (כמו גם ייקור של בניית מגדלים בשל הקמת חניונים תת-קרקעיים עמוקים או חניונים תוך-מבניים גבוהים), [[נהיגה מיותרת]] ("חיפוש חנייה"), [[פקקי תנועה]], [[דחק]] ו[[שחיקה פסיכולוגית]].
# חנייה ב[[שטח טבעי לחניית מכוניות]] בעלות כוללת גבוהה מדי; יותר מדי אבני שפה צבועות כחול-לבן ויותר מדי דו"חות מטעויות-אנוש סבירות במחירים קיצוניים ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי ([[שכר מינימום]], [[שכר ממוצע]] ו[[הוצאות בסיסיות]] לנפש).
# [[תימרור יתר]] בשטחים טבעיים לחניית מכוניות.
# ריכוזיות כלכלית של חברות חניונים ציבוריים פרטיות לצד היעדר [[פיקוח ממשלתי]] ומערכת סבסוד יעילה בהקשר זה כך שחניונים מסוימים גובים מחיר בלתי סביר ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי לכדי מניעת הזדמנויות שונות הזמינות רק במרכז העיר, הקשיית עבודתם של ספקי סחורות ושירותים שחייבים להשתמש במכוניות (ראו הערך [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]) ועוד.
המתואר בסעיף 2 ו-3 גורם לדו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[דחק]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==