| שורה 58: |
שורה 58: |
| | חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל, פולין וארה"ב. לחברה שתי חוות טורבינות רוח בפולין (Banie -הספק של 106 מגוואט ו- Ilawa -הספק של 2.13 מגוואט). | | חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל, פולין וארה"ב. לחברה שתי חוות טורבינות רוח בפולין (Banie -הספק של 106 מגוואט ו- Ilawa -הספק של 2.13 מגוואט). |
| | בישראל החברה מקדמת את פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה) ברמת הגולן- חוות טורבינות רוח הכוללת 31 טורבינות וצפויה להספק כולל של 150-130 מגוואט. בפברואר 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את העברת תוכנית הפרויקט להערות והשגות לפני הפקדתה. עלות הקמת החווה מוערכת ב- 700-557 מיליון שקל וההכנסות הצפויות עומדות על 155-135 מיליון שקל לשנה. | | בישראל החברה מקדמת את פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה) ברמת הגולן- חוות טורבינות רוח הכוללת 31 טורבינות וצפויה להספק כולל של 150-130 מגוואט. בפברואר 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את העברת תוכנית הפרויקט להערות והשגות לפני הפקדתה. עלות הקמת החווה מוערכת ב- 700-557 מיליון שקל וההכנסות הצפויות עומדות על 155-135 מיליון שקל לשנה. |
| − |
| |
| − | ==תוכניות עתידיות==
| |
| − | כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]
| |
| − |
| |
| − | שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום (2%-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטו-וולטאים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]
| |
| − |
| |
| − | דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.
| |
| − |
| |
| − | בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסקנות הדו"ח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהינתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]
| |
| − |
| |
| − | בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]
| |
| − |
| |
| − | באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת [[טורבינות רוח ביתיות]] בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531658,00.html]
| |
| | | | |
| | == קישורים חיצוניים == | | == קישורים חיצוניים == |