50
עריכות
שינויים
←חברות ופרויקטים עתידיים בתחום אנרגיית הרוח בישראל
שתי חוות הרוח הוקמו ע"י חברת אפקון מערכות חשמל וחוברו לרשת החשמל המסחרית באפריל 2016 .ברמת סירקין הוקמו 11 טורבינות לאורך 8.1 על קו הרכס ובמעלה גלבוע הוקמו 14 טורבינות לאורך 2.2 ק"מ. הטורבינות בחוות מתנשאות לגובה של 44 מטרים, ובשעות השיא מסוגלות לספק כל אחת כ- 850 קוט"ש, ובסה"כ מייצרות כ- 22 מגוואט. הקמת שתי החוות וחיבורן לרשת המסחרית נמשכה כשנה וחצי מרגע תחילת הבנייה. חלקי הטורבינות בחוות הוזמנו מספרד, אך לצרכי שמירה על הסביבה, חומרי הבנייה הופקו מהקרקע והסלעים המקומיים באתרים עצמם.
שתי חוות הרוח הוקמו ע"י חברת אפקון מערכות חשמל וחוברו לרשת החשמל המסחרית באפריל 2016 .ברמת סירקין הוקמו 11 טורבינות לאורך 8.1 על קו הרכס ובמעלה גלבוע הוקמו 14 טורבינות לאורך 2.2 ק"מ. הטורבינות בחוות מתנשאות לגובה של 44 מטרים, ובשעות השיא מסוגלות לספק כל אחת כ- 850 קוט"ש, ובסה"כ מייצרות כ- 22 מגוואט. הקמת שתי החוות וחיבורן לרשת המסחרית נמשכה כשנה וחצי מרגע תחילת הבנייה. חלקי הטורבינות בחוות הוזמנו מספרד, אך לצרכי שמירה על הסביבה, חומרי הבנייה הופקו מהקרקע והסלעים המקומיים באתרים עצמם.
==חברות ופרויקטים עתידיים בתחום אנרגיית הרוח בישראל==
==ופרויקטים עתידיים וחברות בתחום אנרגיית הרוח בישראל==
דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.
בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]
בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסקנות הדו"ח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהינתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]
שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום (2%-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטו-וולטאים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]
באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת [[טורבינות רוח ביתיות]] בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531658,00.html]
*''' חברת אנלייט אנרגיה:'''
*''' חברת אנלייט אנרגיה:'''
חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל ובאירופה. לחברה ארבעה פרויקטים של חוות רוח פועלות או בשלבי הקמה סופיים באירופה (פולין ורובלב- בהספק של 38 מגוואט, קרואטיה Blacksmith- בהספק של 105 מגוואט, סרביה Lukovac- בהספק של 49 מגוואט, אירלנד TWF- בהספק של 13.6 מגוואט). בישראל עתידה החברה לפתוח מספר פרוייקטים:
חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל ובאירופה. לחברה ארבעה פרויקטים של חוות רוח פועלות או בשלבי הקמה סופיים באירופה (פולין ורובלב- בהספק של 38 מגוואט, קרואטיה Blacksmith- בהספק של 105 מגוואט, סרביה Lukovac- בהספק של 49 מגוואט, אירלנד TWF- בהספק של 13.6 מגוואט). בישראל עתידה החברה לפתוח מספר פרוייקטים: