שינויים

==לובי פוליטי ותקשורתי להכחשת שינויי האקלים==

==לובי פוליטי ותקשורתי להכחשת שינויי האקלים==

למרות שיש קונצנזוס מדעי שבני האדם גורמים להתחממות הגלובלית, הפוליטיקה של ההתחממות הגלובלית בשילוב עם חלק מהדיון בתקשורת הפופולרית, גרמו להאטת המאמצים הבינלאומיים למניעת התחממות נוספת בעתיד, או להתכונן להתחממות הצפויה שלא ניתן כבר למנוע בשל פליטות העבר.  

למרות שיש [[קונצנזוס מדעי]] שבני האדם גורמים להתחממות הגלובלית, הפוליטיקה של ההתחממות הגלובלית בשילוב עם חלק מהדיון בתקשורת הפופולרית, גרמו להאטת המאמצים הבינלאומיים למניעת התחממות נוספת בעתיד, או להתכונן להתחממות הצפויה שלא ניתן כבר למנוע בשל פליטות העבר.  

מגוון גופים, ציבוריים ופרטיים כאחד, השקיעו מאמצים רבים להמעיט בחשיבות של תופעת שינוי האקלים בשיח הציבורי, בדומה למאמצים הנחושים של שתדלני [[תעשיית הטבק]], להמעיט בחשיבות הראיות המדעיות אודות [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון]] הקשר שלו ל[[סרטן ריאות]], כדי למנוע או לעכב ביצוע של [[רגולציה]] נגד עישון ונגד [[מכירת סיגריות לקטינים]]. לוביסטים ניסו לפגוע במהימנות המדענים המעורבים על ידי יצירת ספק והפעלת מניפולציות של הדיון בסוגיה. הם עבדו להכפיש את המדענים המעורבים, לחלוק על הממצאים שלהם, וליצור ולשמור על מחלוקת לכאורה על ידי קידום טענות שסתרו את המחקר המדעי. "ספק הוא המוצר שלנו", התגאה תזכיר תעשייה ידוע לשמצה בשנת 1969. ספק זה הגן על תעשיית הטבק מהתדיינות משפטית ורגולציה בעשרות שנים הבאות. בשנת 2006, ג'ורג' מונביו כתב ב[[גרדיאן]] על דמיון בין השיטות שנקטו קבוצות ממומנות על ידי [[אקסון מוביל]], ואלה של ענקית הטבק [[פיליפ מוריס]], כולל התקפות ישירות על פרסומים מדעיים שעברו [[ביקורת עמיתים]], וניסיונות לזרוע מחלוקת וספק בקרב הציבור.  

מגוון גופים, ציבוריים ופרטיים כאחד, השקיעו מאמצים רבים להמעיט בחשיבות של תופעת שינוי האקלים בשיח הציבורי, בדומה למאמצים הנחושים של שתדלני [[תעשיית הטבק]], להמעיט בחשיבות הראיות המדעיות אודות [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון]] הקשר שלו ל[[סרטן ריאות]], כדי למנוע או לעכב ביצוע של [[רגולציה]] נגד עישון ונגד [[מכירת סיגריות לקטינים]]. לוביסטים ניסו לפגוע במהימנות המדענים המעורבים על ידי [[נטיעת ספק|יצירת ספק]] והפעלת מניפולציות של הדיון בסוגיה. הם עבדו להכפיש את המדענים המעורבים, לחלוק על הממצאים שלהם, וליצור ולשמור על מחלוקת לכאורה על ידי קידום טענות שסתרו את המחקר המדעי. "ספק הוא המוצר שלנו", התגאה תזכיר תעשייה ידוע לשמצה בשנת 1969. ספק זה הגן על תעשיית הטבק מהתדיינות משפטית ורגולציה בעשרות שנים הבאות. בשנת 2006, ג'ורג' מונביו כתב ב[[גרדיאן]] על דמיון בין השיטות שנקטו קבוצות ממומנות על ידי [[אקסון מוביל]], ואלה של ענקית הטבק [[פיליפ מוריס]], כולל התקפות ישירות על פרסומים מדעיים שעברו [[ביקורת עמיתים]], וניסיונות לזרוע מחלוקת וספק בקרב הציבור.  

הנשיא לשעבר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ד"ר פרידריך זייץ, אשר, על פי מאמר ב-[[ואניטי פייר (כתב עת, 1983)|Vanity Fair]], הרוויח כ-585,000 דולר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 כיועץ לחברת הטבק [[RJ ריינולדס]], עמד בראש גופים כגון "פרויקט מדיניות המדע והסביבה" ומכון ג'ורג' סי מרשל, שעשו לכאורה מאמצים מכוונים כדי "לטשטש" את העדויות על התחממות כדור הארץ. זייץ אמר בשנת 1980 כי "התחממות כדור הארץ היא הרבה יותר עניין של פוליטיקה מאשר של אקלים." זייץ חיבר את "עצומת אורגון", מסמך שפורסם במשותף על ידי מכון מרשל והמכון למדע והרפואה של [[אורגון]], שהביעה התנגדות לפרוטוקול קיוטו. ג'ורג' מונביו כתב ב"גרדיאן" כי עצומה זו, אותה הוא מבקר כמטעה וקשורה למימון מהתעשייה, "צוטטה על ידי כמעט כל עיתונאי שטוען כי שינוי האקלים הוא מיתוס." מונביו כתב על קבוצה אחרת שנוסדה על ידי לובי הטבק, "הקואליציה לקידום מדע מהימן" (TASSC), שמפעילה קמפיינים כנגד צעדים הננקטים להילחם בהתחממות הגלובלית. בניסיון ליצור מראית עין של תנועה עממית נגד "פחד בלתי מבוסס" ו-"רגולציה מוגזמת" מונביו קובע כי TASSC "עשתה יותר נזק לקמפיין לעצירת [[שינוי האקלים]] מכל גוף אחר."

הנשיא לשעבר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ד"ר פרידריך זייץ, אשר, על פי מאמר ב-[[ואניטי פייר (כתב עת, 1983)|Vanity Fair]], הרוויח כ-585,000 דולר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 כיועץ לחברת הטבק [[RJ ריינולדס]], עמד בראש גופים כגון "פרויקט מדיניות המדע והסביבה" ומכון ג'ורג' סי מרשל, שעשו לכאורה מאמצים מכוונים כדי "לטשטש" את העדויות על התחממות כדור הארץ. זייץ אמר בשנת 1980 כי "התחממות כדור הארץ היא הרבה יותר עניין של פוליטיקה מאשר של אקלים." זייץ חיבר את "עצומת אורגון", מסמך שפורסם במשותף על ידי מכון מרשל והמכון למדע והרפואה של [[אורגון]], שהביעה התנגדות לפרוטוקול קיוטו. ג'ורג' מונביו כתב ב"גרדיאן" כי עצומה זו, אותה הוא מבקר כמטעה וקשורה למימון מהתעשייה, "צוטטה על ידי כמעט כל עיתונאי שטוען כי שינוי האקלים הוא מיתוס." מונביו כתב על קבוצה אחרת שנוסדה על ידי לובי הטבק, "הקואליציה לקידום מדע מהימן" (TASSC), שמפעילה קמפיינים כנגד צעדים הננקטים להילחם בהתחממות הגלובלית. בניסיון ליצור מראית עין של תנועה עממית נגד "פחד בלתי מבוסס" ו-"רגולציה מוגזמת" מונביו קובע כי TASSC "עשתה יותר נזק לקמפיין לעצירת [[שינוי האקלים]] מכל גוף אחר."