| שורה 102: |
שורה 102: |
| | * הייצור של חשמל מאנרגיית הרוח בארצות הברית הגיע בשנת 2002 לכמות של 4,700 מגוואט (כמות אנרגיה המספיקה לכ-3 מיליון דירות מגורים). מתוך זה נוספו במשך שנת 2002 כ 400 מגוואט. | | * הייצור של חשמל מאנרגיית הרוח בארצות הברית הגיע בשנת 2002 לכמות של 4,700 מגוואט (כמות אנרגיה המספיקה לכ-3 מיליון דירות מגורים). מתוך זה נוספו במשך שנת 2002 כ 400 מגוואט. |
| | | | |
| − | == יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגית הרוח ==
| + | מקור |
| − | | + | http://commons.wikimedia.org/wiki/Image:Darrieus-windmill.jpg |
| − | === יתרונות ===
| |
| − | עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגייה זמינה חינמית. רוח איננה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא [[אנרגיה סולארית|מהאנרגיה הסולארית]] (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו יכולה להיות מאוד כדאית, כי התהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית למערכות אנרגיה אחרות, ואיננה תורמת משמעותית לעלות התחזוקה השוטפת.
| |
| − | | |
| − | יתרון גדול נוסף הוא ש[[אנרגיה חלופית]] זו אינה [[זיהום הסביבה|מזהמת את הסביבה]] ואינה מכלה [[מחצב|מחצבים]] כמו תחנות כוח מבוססות דלק דוגמת [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז]]. ההשפעות החיצוניות של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל (אולם החברה משלמת אותן בכל מקרה). הכללת הוצאות אלו בתחשיב מטה את הכף הכלכלית לטובת אנרגיית רוח.
| |
| − | | |
| − | ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל. פיתוח הפקת אנרגיה מרוח מעורר תחושות מנוגדות אצל קבוצות שונות של בעלי עניין. בחינת השלכות הטכנולוגיה על הסביבה צריכה לתת מענה להסתייגויות מבלי לוותר על היעד העיקרי, הספקת אנרגיה בלתי מזהמת. על המהנדסים והפוליטיקאים לבחון את כל האפשרויות על מנת לשכנע את הציבור שיתרונות ייצור החשמל מרוח עולים על החסרונות.
| |
| − | | |
| − | אנו רואים שהאמצעי הזול ביותר לייצר חשמל הוא באנרגיית הרוח, ונמצאו או שקרוב לוודאי שיהיו בקרוב פתרונות לחסרונות העיקריים של הפקת חשמל מאנרגיית הרוח. בעתיד הלא רחוק, אולי בשנת [[2020]] כבר כ-20% מאספקת החשמל העולמית תהיה של חשמל שהופק מאנרגיית הרוח.
| |
| − | | |
| − | === חסרונות ===
| |
| − | הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונאליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], עלות החומרים באנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרות להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. להלן פירוט של החסרונות ופתרונותיהם:
| |
| − | | |
| − | * [[רעש]] תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים ובחירת אתרים מתאימים, מבחינת זרימת הרוח, המרוחקים ממקומות יישוב.
| |
| − | * השפעת טורבינות הרוח על בעלי כנף נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של ציפורים בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים.
| |
| − | * שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף.
| |
| − | * החיסרון העיקרי של ייצור חשמל מאנרגית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש, אומר ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית, MICON NEG, ומבהיר ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחה"צ של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר".
| |
| − | * חיסרון עיקרי נוסף הוא היעדר אמצעי אחסון לחשמל, שהופק בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון [[גלגלי תנופה]], או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.
| |
| − | * חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה.
| |
| − | | |
| − | === שיקולים נוספים ===
| |
| − | * [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] של טורבינות רוח.
| |
| − | * היכולת להתקין טורבינות באופן מקומי - חוסכת את העלות האנרגנטית והכלכלית של הובלת חשמל ופיזורו. לאחר מעבר של [[שיא תפוקת המתכות]], והתייקרות הכריה שלהן, יהיה לכך מן הסתם משנה תוקף.
| |
| | | | |
| | ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |