סמואלסון הוא הכלכלן הראשון שפיתח את התאוריה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. במסגרת מאמר שלו משנת 1954 "התאוריה הטהורה של הוצאה ציבורית" (The Pure Theory of Public Expenditure) הוא מגדיר מוצר ציבורי, או כמו שהוא מגדיר אותו במאמר "מוצר צריכה ציבורית". למרות שכבר כלכלנים כמו [[אדם סמית]] התייחסו לבעיות של השוק לספק או לשמור על מוצרים ציבוריים, סמואלסון היה הראשון שהגדיר את התנאים הפורמליים לקיום של מוצר ציבורי - שילוב התכונות של [[מוצר יריבי|מוצר לא-יריבי]] עם [[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]. | סמואלסון הוא הכלכלן הראשון שפיתח את התאוריה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. במסגרת מאמר שלו משנת 1954 "התאוריה הטהורה של הוצאה ציבורית" (The Pure Theory of Public Expenditure) הוא מגדיר מוצר ציבורי, או כמו שהוא מגדיר אותו במאמר "מוצר צריכה ציבורית". למרות שכבר כלכלנים כמו [[אדם סמית]] התייחסו לבעיות של השוק לספק או לשמור על מוצרים ציבוריים, סמואלסון היה הראשון שהגדיר את התנאים הפורמליים לקיום של מוצר ציבורי - שילוב התכונות של [[מוצר יריבי|מוצר לא-יריבי]] עם [[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]]. |