שינויים

נוספו 2 בתים ,  11:18, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – "מאד." ב־"מאוד."
שורה 102: שורה 102:  
ההנחה השנייה גורסת שהשופטים יודעים מספיק, לפחות כשהם מסתייעים במומחים מטעם בית המשפט, כדי להגיע להחלטה צודקת. גם זאת הנחה בעייתית. שופטים באים מרקע של עריכת דין, הידע שלהם הוא משפטי, הם לא מומחים לבטיחות או לנושאים אחרים. במקרים מורכבים הם צריכים להסתמך על דעותיהם של עורכי דין ומומחים שמטרתם היא לנצח בתיק, לא לברר את האמת. הצד העשיר יותר הוא זה שיביא לעתים קרובות מומחים משכנעים יותר.{{הערה|שם=rolnik2015}} מחקרים שמזכיר [[דן אריאלי]] בספר [[האמת על באמת]] מצביעים על כך שאפילו כאשר מומחה מספק גילוי נאות בקשר לאינטרסים שלו קשה לאנשים להתחשב בכך והם רואים בדעה זו דעה אובייקטיבית יותר ממה שהיא באמת.  
 
ההנחה השנייה גורסת שהשופטים יודעים מספיק, לפחות כשהם מסתייעים במומחים מטעם בית המשפט, כדי להגיע להחלטה צודקת. גם זאת הנחה בעייתית. שופטים באים מרקע של עריכת דין, הידע שלהם הוא משפטי, הם לא מומחים לבטיחות או לנושאים אחרים. במקרים מורכבים הם צריכים להסתמך על דעותיהם של עורכי דין ומומחים שמטרתם היא לנצח בתיק, לא לברר את האמת. הצד העשיר יותר הוא זה שיביא לעתים קרובות מומחים משכנעים יותר.{{הערה|שם=rolnik2015}} מחקרים שמזכיר [[דן אריאלי]] בספר [[האמת על באמת]] מצביעים על כך שאפילו כאשר מומחה מספק גילוי נאות בקשר לאינטרסים שלו קשה לאנשים להתחשב בכך והם רואים בדעה זו דעה אובייקטיבית יותר ממה שהיא באמת.  
   −
גם ההנחה השלישית בעייתית מאד. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים, וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה.  כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  
+
גם ההנחה השלישית בעייתית מאוד. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים, וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה.  כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  
    
לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטייה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.  
 
לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטייה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.