שינויים

בנוסף למקרים רבים של ירי סתמי באנשים, התפוצה הקלה של נשק קל בארצות הברית תורמת לתופעה נוספת של מקרי ירי המוני על אנשים במרחב הציבורי, בבתי ספר ועוד. תופעה שהופכת פופולרית יותר בשנים האחרונות וגובה כמות גדולה יותר של קורבנות בכל שנה. עם זאת כמות המוות היומית מנשק חם היא בממוצע כ-90 אנשים ביום -כמות גדולה יותר מכל פיגוע המוני.  

בנוסף למקרים רבים של ירי סתמי באנשים, התפוצה הקלה של נשק קל בארצות הברית תורמת לתופעה נוספת של מקרי ירי המוני על אנשים במרחב הציבורי, בבתי ספר ועוד. תופעה שהופכת פופולרית יותר בשנים האחרונות וגובה כמות גדולה יותר של קורבנות בכל שנה. עם זאת כמות המוות היומית מנשק חם היא בממוצע כ-90 אנשים ביום -כמות גדולה יותר מכל פיגוע המוני.  

התפוצה והנשיאה של נשק קל מעוגנת לכאורה בתיקון השני לחוקה של ארצות הברית. בנוסף רבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש. עם זאת יש פערים ניכרים בנושא זה בין אנשים שונים. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. מלבד ההשפעה של מי שנהרגו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר ומעודדת יצירת [[תרבות של פחד]]. 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו או איימו עם נשק עליהם או על אדם ממשפחתם.{{הערה|שם=pew2017}} פחד זה עשוי לדרבן אנשים לקנות עוד נשקים.  

התפוצה והנשיאה של נשק קל מעוגנת לכאורה בתיקון השני לחוקה של ארצות הברית. בנוסף רבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש. עם זאת יש פערים ניכרים בנושא זה בין אנשים שונים. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאוד בארצות הברית כיום. מלבד ההשפעה של מי שנהרגו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר ומעודדת יצירת [[תרבות של פחד]]. 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו או איימו עם נשק עליהם או על אדם ממשפחתם.{{הערה|שם=pew2017}} פחד זה עשוי לדרבן אנשים לקנות עוד נשקים.  

בנוסף [[חברות הנשק]] מפעילות במשך שנים [[לובי פוליטי]], שיווק והפצת [[תעמולה]] כדי לעודד את הרכישה של נשק קל ולמנוע כל שינוי לכיוון של הפחתת כמות הנשקים, מגבלות על נשיאת נשקים ואפילו איסוף מידע ברור על כמות הקורבנות של ירי מנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} יש תחומים שבהם יש פערים גדולים בין כלל הציבור הבוגר לבין 30 אחוז מהתושבים שהם בעלי נשק חם, אבל יש תחומים כמו איסור מכירת נשק לבעלי בעיות נפשיות, ומגבלות אחרות על נשקים שבהם אין כמעט הבדל באוכלוסיה ויש תמיכה רחבה בקידום מגבלות נשק אלה. עם זאת [[קשרי הון שלטון]] ולובי מאסיבי של חברות הנשק מונע קידום של נושאים אלה.  

בנוסף [[חברות הנשק]] מפעילות במשך שנים [[לובי פוליטי]], שיווק והפצת [[תעמולה]] כדי לעודד את הרכישה של נשק קל ולמנוע כל שינוי לכיוון של הפחתת כמות הנשקים, מגבלות על נשיאת נשקים ואפילו איסוף מידע ברור על כמות הקורבנות של ירי מנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} יש תחומים שבהם יש פערים גדולים בין כלל הציבור הבוגר לבין 30 אחוז מהתושבים שהם בעלי נשק חם, אבל יש תחומים כמו איסור מכירת נשק לבעלי בעיות נפשיות, ומגבלות אחרות על נשקים שבהם אין כמעט הבדל באוכלוסיה ויש תמיכה רחבה בקידום מגבלות נשק אלה. עם זאת [[קשרי הון שלטון]] ולובי מאסיבי של חברות הנשק מונע קידום של נושאים אלה.  

===השוואה לגורמי תמותה אחרים===

===השוואה לגורמי תמותה אחרים===

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאוד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

===גורמים הקשורים לתמותה ממוות עקב מקרי ירי===

===גורמים הקשורים לתמותה ממוות עקב מקרי ירי===

===חשיפה לאלימות מרובים ויצירת תרבות פחד===

===חשיפה לאלימות מרובים ויצירת תרבות פחד===

בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. מלבד ההשפעה של מי שנרצחו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר - 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו עם נשק או איימו בנשק או עליהם או על מישהו ממשפחתם. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}}

בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. מלבד ההשפעה של מי שנרצחו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר - 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו עם נשק או איימו בנשק או עליהם או על מישהו ממשפחתם. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאוד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}}

מקרי הירי ההמוניים והחשיפה של כלי נשק רבים תורמים לכך שקיימת בארצות הברית [[תרבות של פחד]] - לדוגמה יש שכונות של שחורים שבהם לבנים ממעטים להיכנס, ולהפך. יש מקומות שבהם מומלץ לתיירים לא להיכנס בשעות הלילה וכו'. תרבות הפחד נתרמת גם על ידי ריבוי דיווחים על ירי ועל מעשי פשיעה בחדשות. דבר זה הוא חלק מ[[סינדרום העולם האכזר]] לפיו תכנים אלימים בתקשורת המונים גורמים לצופים להאמין ב[[מיתוס]] לפיו העולם הוא מקום אלים, מסוכן ואכזרי יותר משהו באמת. בנוסף לכך מקרי ירי המוניים תורמים עוד יותר לפחד. פחד זה תורם לכך שאנשים קונים אקדחים כדי להגן על עצמם ועל משפחתם.

מקרי הירי ההמוניים והחשיפה של כלי נשק רבים תורמים לכך שקיימת בארצות הברית [[תרבות של פחד]] - לדוגמה יש שכונות של שחורים שבהם לבנים ממעטים להיכנס, ולהפך. יש מקומות שבהם מומלץ לתיירים לא להיכנס בשעות הלילה וכו'. תרבות הפחד נתרמת גם על ידי ריבוי דיווחים על ירי ועל מעשי פשיעה בחדשות. דבר זה הוא חלק מ[[סינדרום העולם האכזר]] לפיו תכנים אלימים בתקשורת המונים גורמים לצופים להאמין ב[[מיתוס]] לפיו העולם הוא מקום אלים, מסוכן ואכזרי יותר משהו באמת. בנוסף לכך מקרי ירי המוניים תורמים עוד יותר לפחד. פחד זה תורם לכך שאנשים קונים אקדחים כדי להגן על עצמם ועל משפחתם.

העדר מגבלות על נשיאת נשק, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית משנת 1791 ובשנת 1868 אומץ התיקון הארבע עשר לחוקה. ההשפעה של שני החוקים אלה על פוליטיקה של נשק בארצות הברית הייתה מהותית. בשנת 2008 ו-2010 החלטות של בית המשפט העליון בארצות הברית קבעו כי זכותם של אזרחים לשאת נשק לשם הגנה עצמית.

העדר מגבלות על נשיאת נשק, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית משנת 1791 ובשנת 1868 אומץ התיקון הארבע עשר לחוקה. ההשפעה של שני החוקים אלה על פוליטיקה של נשק בארצות הברית הייתה מהותית. בשנת 2008 ו-2010 החלטות של בית המשפט העליון בארצות הברית קבעו כי זכותם של אזרחים לשאת נשק לשם הגנה עצמית.

בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה שלושה מתוך ארבעה מתוך אלו שמחזיקים נשק טוענים כי מדובר בזכות חיונית שקשורה להרגשת חופש, לעומת זאת רק 35% מאלו שלא מחזיקים נשק חושבים כך. גם בתוך המחזיקים בנשק יש הבדלים ביחס לנושא זה - 25% חושבים שהחזקת נשק היא חלק חשוב מאד בזהות שלהם, 25% חושבים שזה חלק מסויים בזהות שלהם, 30% חושבים שמדובר בחלק לא מאד חשוב בזהות שלהם ו-20% חושבים שזה לא חלק חשוב בזהות שלהם בכלל. {{הערה|שם=pew2017}}  

בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה שלושה מתוך ארבעה מתוך אלו שמחזיקים נשק טוענים כי מדובר בזכות חיונית שקשורה להרגשת חופש, לעומת זאת רק 35% מאלו שלא מחזיקים נשק חושבים כך. גם בתוך המחזיקים בנשק יש הבדלים ביחס לנושא זה - 25% חושבים שהחזקת נשק היא חלק חשוב מאוד בזהות שלהם, 25% חושבים שזה חלק מסויים בזהות שלהם, 30% חושבים שמדובר בחלק לא מאוד חשוב בזהות שלהם ו-20% חושבים שזה לא חלק חשוב בזהות שלהם בכלל. {{הערה|שם=pew2017}}  

יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.  

יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.  

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי גבוהה מאד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים.  {{הערה|שם=economist2017}}

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי גבוהה מאוד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים.  {{הערה|שם=economist2017}}

===הטלת מגבלות על המחקר===

===הטלת מגבלות על המחקר===